סקירה ספרותית שפורסמה לאחרונה מוצאת כי ילדים בגילאי בית הספר זקוקים ל-60 דקות ומעלה של פעילות גופנית יומית, בדרגת מאמץ בינונית עד קשה. ד”ר Strong, מסביר בהצהרה לעיתונות כי מטרת הסריקה הספרותית היתה למצוא עדויות להשפעתה של פעילות גופנית על בריאות הילדים ולפרסם המלצות בהתבסס על העדויות. הוא מציין כי המסר להורים הינו שחשוב מאוד לוודא כי הילדים מבצעים פעילות גופנית מתאימה במהלך שעה אחת ביום, לכל הפחות.
הסריקה בוצעה על-ידי פאנל בן 13 חברים ובמסגרתה נסרקו 850 מאמרים. התוצאות שנבדקו היו שומן הגוף, רמות הליפידים, ומדדים של הערכה עצמית בילדים. הממצאים מעידים על יתרונות בולטים של פעילות גופנית על בריאות מערכת השריר והשלד, על כמה מרכיבים של בריאות קרדיווסקולרית, על שיעור השמנת יתר בילדים הסובלים מעודף משקל, ועל לחץ הדם במתבגרים הסובלים מיתר לחץ דם מתון. העדויות שהצטברו מספיקות בכדי לקבל קביעות מושכלות לגבי השפעות הפעילות הגופנית על רמות הליפידים והליפו-פרוטאינים ועל צבירת שומן בילדים ומתבגרים בעלי משקל גוף תקין; לגבי לחץ הדם בבני נוער בעלי ערכי לחץ-דם תקינים; לגבי משתנים קרדיווסקולריים אחרים; לגבי התפיסה העצמית, החרדה וסימפטומי הדיכאון; ולגבי הביצועים בלימודים.
למרות שהסינדרום המטבולי בבני נוער איננו מוגדר באופן מדויק, נראה שלבקרה על משקל הגוף באמצעות פעילות גופנית השפעה טובה על מרכיבי הסינדרום. חבר פאנל אחר, ד”ר Malina, מסביר כי הממצא החשוב הוא שיש לשמור על פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער בארצות הברית. הוא מציין כי העדויות מצביעות בבירור על ירידה דרמטית במידת הפעילות הגופנית ב-10-20 השנים האחרונות.
ברוב המחקרים שנסקרו נערכו תוכניות מפוקחות לפעילות גופנית מדרגת מאמץ בינונית עד קשה במהלך 30-45 דקות כ-3-5 פעמים בשבוע. אולם, הפאנל מוצא כי פעילות גופנית רבה יותר דרושה בכדי להשיג את היתרונות הבריאותיים וההתנהגותיים.
חברי הפאנל מציינים כי הפעילות צריכה להתאים לגיל הילד, להיות מהנה ומגוונת ולכלול קפיצה בחבל, משחקים כמו כדורגל וכדורסל, והליכה נמרצת. אולם, הם מזהירים כי יש להתחיל בפעילות באופן הדרגתי בילדים שאינם מורגלים בה. ד”ר Malina מסביר כי צעירים נוטים להשתעמם בקלות ולכן חשוב לגוון ובנוסף, צעירים מעדיפים פעילות גופנית הכרוכה באתגר.
רוב הפעילות הגופנית יכולה להתבצה בבית הספר, מבלי לפגוע בלימודים, באמצעות חינוך מתאים, ארגון מרוצים, ספורט באולם ההתעמלות, ותוכניות ספורט לפני ואחרי שעות הלימוד. הפאנל מדגיש כי על ההורים, הרופאים, המעונות, הגנים והקהילות לקחת גם כן חלק בעידוד הפעילות הגופנית. ד”ר Malina אומר כי כל מי שמשפיע על הילדים: הורים, מאמנים, מורים ועוד, צריך להפוך למודל חיקוי פעיל ולהפוך את הילדים מעורבים בפעילות גופנית יומיומית.
במאמר מערכת מצורף מצויין כי יש לבצע המשך מחקר בנושא בעתיד. נכתב כי האתגר הגדול הוא כיצד להענות להמלצות הפאנל וכי הדבר יחייב מאמצים של מערכת הבריאות הציבורית ושל הרופאים שעליהם לייעץ להורים כיצד לפתוח בעיות המגבילות את הילדים בביצוע פעילות גופנית.
J Pediatr. 2005;146:719-720, 732-737
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!