פנימית

לא נראה שלסויה ממקור תזונתי השפעות המוסטטיות בנשים לאחר גיל הבלות (J Clin Endocrinol Metab)

על-פי תוצאות מחקר אקראי וכפול סמיות שפורסמו לאחרונה, סויה שמקורה במזון איננה מפעילה את המערכת ההמוסטאטית בנשים לאחר גיל הבלות.

החוקרים כותבים כי פולי הסויה עשירים ב-isoflavone phytoestrogens, שהם ליגנדים של רצפטורי האסטרוגן, אך לא ידוע האם לסויה או לפיטו-אסטרוגנים השפעות מעודדות קרישת דם בדומה לאסטרוגן. עוד נכתב כי מחקרים התערבותיים שנערכו בבני-אדם מעידים כי לפיטו-אסטרוגנים השפעות מועילות על חלק מגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים.

במחקר הנוכחי השתתפו 40 נשים בריאות לאחר גיל הבלות בגילאי 50-75 שנים. הנבדקות חולקו באקראי לקבלת חלבון סויה מבודד המכיל 40 גרם חלבון סויה ו-118 מ”ג isoflavones או לקבלת פלצבו המכיל קזאין (קבוצות של 19 נבדקות ושל 21 נבדקות, בהתאמה). סמנים המוסטאטיים נמדדו בתחילת המחקר וכעבור 3 חודשים.

בהשוואה לפלצבו הקזאין, נקשרה צריכת הסויה לירידה ברמות הטריגליצרידים ( ערך P < .005) ולירידה ביחס בין רמות כולסטרול ה-LDL וה-HDL (ערך P < .001), ולעליה ברמות הליפופרוטאין-a (ערך P < .05). אולם, הפעלת פקטור הקרישה VII פחתה בהיקף דומה בשתי הקבוצות (ערך P < .005). למרות שרמות מקטעי הפרו-תרומבין 1 + 2 (סמן של יצירת תרומבין) פחתו עם צריכת הסויה (ערך P < .005), הירידה לא היתה שונה באופן מובהק סטטיסטית מהירידה שנצפתה עם בקבוצת הקזאין.

צריכת סויה לא נקשרה לשינוי כלשהו ברמות הפיברין המסיס (סמן של ייצור פיברין), ברמות ה-plasminogen activator inhibitor-1 (סמן של פוטנציאל העיכוב הפיברינוליטי), ברמות ה-D-dimer (סמן של המרת פיברין), או ברמות ה-von Willebrand factor (סמן של נזק אנדותליאלי).

 מגבלות המחקר כוללות העדר כוח לגילוי השפעה של הסויה על ה-plasminogen activator inhibitor-1 וחוסר יכולת לשלול את האפשרות של ממצאי false-negative.

החוקרים כותבים כי מתן תוסף תזונתי של חלבון סויה המכיל פיטו-אסטרוגנים במהלך 3 חודשים בנשים בריאות לאחר גיל הבלות מפחית באופן מובהק סטטיסטית את רמות הטרי-גליצרידים ואת היחס בין כולסטרול ה-LDL לכולסטרול ה-HDL ומעלה את רמות הליפופרוטאין-a, אך לא גורם להפעלה של מערכת הקרישה, להגברת הפוטנציאל הפיברינוליטי, או לנזק לאנדותל. הם מסכמים כי המחקר מעיד שלסויה המכילה פיטו-אסטרוגנים אין השפעות אסטרוגניות ביולוגיות משמעותיות על המערכת ההמוסטטית. אולם, הם מציינים, מחקר מנגנוני נוסף, כמו גם מחקרים קליניים, הכרחיים להערכה וודאית של בטיחות ויעילות צריכת סויה המכילה פיטו-אסטרוגנים.

לידיעה במדסקייפ

J Clin Endocrinol Metab. 2005;90:1936-1941

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה