לאחר אירוע ראשון של תרומבו-אמבוליזם ורידי, venous thromboembolism (VTE), מטופלים עם רמת D-dimer נמוכה מ-250 ng/mL, לאחר הפסקת הטיפול האנטי-קואגולנטי במתן פומי, נמצאים בסיכון נמוך לחזרת ה-VTE, כך עולה ממחקר פרוספקטיבי שפורסם ב-JAMA בגיליון ה-27 באוגוסט.
בטיפול באירוע תרומבואמבולי יש לשקול את הסיכון שבטיפול ממושך בנוגדי קרישה אל מול הסיכון של חזרת האירוע, האבחון של תרומבופיליה (thrombophilia) נרחבת הוא מורכב.
מטרת מחקר זה לבחון האם רמת ה- D-dimerמהווה מדד טוב לקיום תרומבופיליה מולטי-פקטורלית. החוקרים עקבו אחר 610 מטופלים עם אירוע ראשון של VTE ספונטני שטופלו במשך 3 חודשים לפחות (בממוצע 8 חודשים) בטיפול אנטי-קואגולנטי פומי.
המטופלים עברו בדיקות הדמיה תקופתיות במשך תקופת מעקב ממוצעת של כ-38 חודשים לאחר הפסקת הטיפול בנוגדי קרישה.
ב-54 מטופלים היתה הישנות של אירוע VTE וב-25 נוספים היה תסחיף ריאתי (PE), הסיכון המצטבר של אירוע VTE חוזר כעבור שנתיים היה 3.7% ב-209 המטופלים עם רמות D-dimer נמוכות מ-250 ng/mL, ו-11.5% באלו עם רמות גבוהות יותר. כלומר הסיכון היחסי היה נמוך ב-60% כאשר הרמות היו נמוכות.
במטופלים עם רמת D-dimer נמוכה יתכן שאין צורך בסקירה נרחבת לאיתור גורמי סיכון תרומבופיליים, מסכמים החוקרים.
JAMA 2003;290:1071-1074
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!