החוקרים קבעו את שיעור החולים עם EDS שטופלו במרכז ייחודי, ושהיו באבחון שגוי על ידי רופאים שאינם מומחים בפסיכיאטריה.
בחנו רטרוספקטיבית את תיקים הרפואיים של 429 חולים (גיל ממוצע, 27.9 שנים; 94.8% נשים) שאובחנו EDS בין ינואר 2010 לדצמבר 2018.
החולים נשאלו אם הרופאים אי פעם אמרו להם שהסימפטומים רק ‘בראש’ או שהם מדמיינים אותם, או שהם מנסים למשוך תשומת לב, או שאובחנו אצלם הפרעות המרה, תסמונת מינכהאוזן.
מטופל שהשיב ‘כן’ לשאלה כלשהי נשאל אם אבחן אותו פסיכיאטר מומחה.
המקרה נחשב באבחון שגוי אם רופא שאינו פסיכיאטר ייחס את הכאב להפרעה נפשית ראשונית לפני שאובחנהEDS .
סך של 405 חולים (94.4%) עםEDS דיווחו על אבחנה שגויה, בזמן שרק 24 (5.6%) לא סבורים שזו הייתה טעות באבחון נפשי.
באופן כללי, 88% מקבוצת החולים קיבלו את ההערכה שהם ממציאים את הסימפטומים, 76% סווגו כמנסים למשוך תשומת לב, 67% אובחנו עם הפרעת המרה, 60% אמרו שהסימפטומים רק “בראש”, ו־4% אובחנו עם תסמונת מינכהאוזן על ידי פרוקסי. החוקרים לא מצאו קשר בין גיל החולים לבין ההפצה של קטגוריות האבחון השגוי.
לסיכום, “אבחנה מדויקת של הפרעות כאב כרוניות נעשית טוב יותר בגישה רב־תחומית, הכוללת מומחי כאב, ראומטולוגים, נוירולוגים ומומחים לבריאות הנפש,” כתבו מחברי המחקר. “טיפול בגורמים השורשיים ושיפור אסטרטגיות להכרה מדויקת יותר של EDS יכול לשפר באופן משמעותי את תוצאות החולים שנפגעים מהפרעות מורכבות אלה.”
פרופ’ שחף שיבר, מומחית ברפואה פנימית, בראומטולוגיה וברפואה דחופה. ראומטולוגית בכירה בבית החולים בילינסון ומנהלת המחלקה לרפואה דחופה. מרצה בכירה וראש החוג לרפואה דחופה, אוניברסיטת תל־אביב.
Halverson CME, Cao S, Perkins SM, Francomano CA. Comorbidity, misdiagnoses, and the diagnostic odyssey in patients with hypermobile Ehlers-Danlos syndrome. Genet Med Open. 2023 Apr 28;1(1):100812. doi: 10.1016/j.gimo.2023.100812.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!