הופעה מאוחרת של דימום מוחי תועדה ב-2% מהחולים לאחר חבלת ראש קלה ובדיקת CT ראש ראשונית תקינה אשר היו תחת טיפול בנוגדי-קרישה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Injury.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 596 חולים (גיל חציוני של 83 שנים, 46.5% גברים), אשר קיבלו טיפול בנוגדי-קרישה ופנו להערכה רפואית בשל חבלת ראש קלה (מדד Glasgow Coma Scale של 13 נקודות ומעלה) ובדיקת CT ראש ראשונית תקינה.
פרפור פרוזדורים הינה ההתוויה הנפוצה ביותר לטיפול בנוגדי-קרישה (84.4%), לאחריה פקקת ורידים עמוקים/תסחיף ריאתי (9.6%); 74.5% מהחולים היו תחת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים (53.4% קיבלו מינון מופחת) ו-25.5% טופלו באנטגוניסטים לוויטמין K.
החולים השלימו בדיקת CT שניה לאחר 24 שעות של מעקב.
התוצא העיקרי היה היארעות דימום תוך-גולגולתי מאוחר, תוצאים משניים כללו את הצורך בהתערבות נוירוכירורגית ותמותה לאחר 30 ימים.
שיעורי דימום תוך-גולגולתי מאוחר עמדו על 2%, כאשר דמם תת-עכבישי ודמם סב-דוראלי היו הממצאים הנפוצים (חמישה מקרים בכל קבוצה). כל החולים עם אבחנה של דימום תוך-גולגולתי מאוחר לא נדרשו להתערבות נוירוכירורגית ושרדו לאחר 30 ימים.
בחולים עם דימום מאוחר של דימום תוך-גולגולתי תועדו שיעורים גבוהים יותר של חבלה באנרגיה גבוהה (17% לעומת 1.7%; p=0.044) בהשוואה לאלו עם בדיקת CT שניה תקינה. דימום תוך-גולגולתי מאוחר היה נפוץ יותר בחולים תחת טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K, בהשוואה למטופלים בנוגדי-קרישה פומיים ישירים, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
מבין החולים עם דימום תוך-גולגולתי מאוחר, 66% חוו סיבוכים במהלך האשפוז, בעיקר זיהומים נוזוקומיאליים ודליריום.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לנוכח ההיארעות הנמוכה של דימום תוך-גולגולתי מאוחר, ניתן לשחרר בבטחה חולים עם חבלת ראש קלה ובדיקת CT ראשונית תקינה, ללא צורך במעקב ממושך באשפוז, בתנאי שאין גורמי סיכון נוספים.
Injury, June 11, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!