במסגרת המאמצים לשפר את היכולת להבין את מצב ההכרה של חולים במצב וגטטיבי ביחידות טיפול נמרץ, חוקרים בחנו את חשיבות בדיקת EEG (Electroencephalography) ובדיקות Functional Magnetic Resonance Imaging (fMRI).

החוקרים פיתחו אלגוריתם חדש להערכת איכות סמנים במטרה להתגבר על רעשי רקע ובין פעילות רלבנטית. האלגוריתם אפשר להם לזהות קישוריות משמעותית בין אותות מאלקטרודות EEG שונות. להערכת הגישה הזו, הם כללו שמונה מתנדבים בריאים, שהשלימו שתי בדיקות EEG במרווח של שישה חודשים. תוצאות ה-EEG שלהם לאחר מכן נבחנו אל מול 20 חולים לאחר דום לב. לאחר מכן, בדיקות EEG הושלמו ביחידות טיפול נמרץ בתוך פחות מ-24 שעות לאחר השלמת פרוטוקול היפותרמיה תרפואיטית.

תרשימי ה-EEG לאחר דום-לב בוצעו במהלך תקופות בהן החולים נחשבו במצב ערות מקסימאלי, דוגמת מיד לאחר הערכה נוירולוגית לאחר הפסקת הטשטוש, או כאשר עיניי החולים היו פתוחות.

מהתוצאות עלה כי צפיפות הקישוריות הייתה נמוכה יותר בכל 20 החולים לאחר דום לב, בהשוואה למתנדבים בריאים. שלושה חולים לאחר דום לב שבו למצב הכרה תקין עד לשחרור מבית החולים.

ההבדלים במדדים אלו בין חולים שהתאוששו ואלו שלא התאוששו היו בולטים, כל שלושת החולים שבסופו של דבר שבו למצב הכרה תקין הדגימו הבדלים בתרשים ה-EEG לאורך האלקטרודות בקו האמצע, בהשוואה לחולים שהלכו לעולמם במהלך האשפוז. בקרב החולים שלא שרדו תועדו מעט מאוד רשתות עם פחות קישוריות.

חשוב לציין כי התוצאות הושגו למרות העובדה שבדיקות ה-EEG נערכו ביחידות טיפול נמרץ, בתנאים בהם הגישה הזו לא נבחנה לעומק.

בעוד שבדיקות fMRI עשויות לסייע בזיהוי מדדי הכרה, תרשים EEG זמין יותר ביחידות טיפול נמרץ. לעיתים קרובות לא פשוט להשלים בדיקת MRI לחולים ביחידות טיפול נמרץ, דבר העשוי לדרוש שינוע החולה לאזור ההדמיה ולכן החולים צריכים להיות יציבים דיו בכדי להשלים בבטחה את הבדיקה.

מנגד, EEG ניתן להשלים בקלות ובמהירות בתוך יחידת טיפול נמרץ וניתן לחזור על הבדיקה ככל הנדרש, או להשאיר את החולה תחת ניטור ממושך, לאורך ימים או שבועות עם ניטור רציף של הפעילות המוחית. דבר זה מאפשר לתעד ולנתח את תרשימי EEG בזמן דרגות עירות שונות, כמו גם במהלך המצב התפקודי האופטימאלי, לדוגמא, כאשר משהים את התרופות לטשטוש.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בכדי לבחון את הנושא.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ANA

לידיעה במדסקייפ