טיפול נמרץ

אין יתרון לגישה פולשנית מוקדמת בחולים עם תסמונת כלילית חדה ללא עליות מקטע ST (מתוך כנס ה-ESC)

ממחקר אקראי להשוואת הערכה פולשנית בשלב מוקדם מאוד של חולים עם תסמונת כלילית חדה, ללא עליות מקטע ST, המבוצעת בתוך חמש שעות, אל מול גישה פחות דחופה, המבוצעת בתוך 2-3 ימים, עלה כי גישה פולשנית מוקדמת לא לוותה בשיפור ארוך-טווח בתוצאות הקליניות: משלב של תמותה מכל-סיבה, הישנות אוטם לא-פטאלי של שריר הלב, אשפוז לבית החולים בשל איסכמיה רפרקטורית של שריר הלב, או אשפוז לבית החולים בשל אי-ספיקת לב.

עם זאת, מניתוח משני עלתה תועלת משמעותית לגישה הפולשנית המוקדמת בחולים בסיכון הגבוה ביותר, אלו עם מדד סיכון של מעל 140 לפי סולם GRACE (Global Registry of Acute Coronary Events).

מטרת מחקר VERDICT הייתה להשוות את הגישה המוקדמת מאוד של אנגיוגרפיה כלילית פולשנית ורה-וסקולריזציה אפשרית בתוך 12 שעות מהאבחנה, אל מול גישה פולשנית שבוצעה בתוך 48-72 שעות. מדגם המחקר כלל 2,147 חולים, אשר חולקו באקראי להתערבות מוקדמת מאוד (1,075 חולים), כאשר הפרוצדורה בוצעה לאחר חציון של 4.7 שעות מההקצאה האקראית, או לגישה סטנדרטית (1,072 חולים), בהם בוצעה הפרוצדורה לאחר חציון של 61.6 שעות מההקצאה האקראית.

מהממצאים הכליליים עלה כי כשליש מהחולים לא סבלו ממחלה כלילית משמעותית. בשליש נוסף מהחולים תועדה מחלה חד-כלית ובשליש השלישי נכללו חולים עם מחלה של שניים או שלושה כלי דם, כאשר במיעוט החולים תוארה היצרות של העורק השמאלי הראשי.

בקרב חולים עם מחלה כלילית משמעותית לפי אנגיוגרפיה כלילית, רה-וסקולריזציה כלילית בוצעה ב-88.4% מהחולים בגישת ההתערבות המוקדמת מאוד וב-83.1% מאלו בגישת ההתערבות הסטנדרטית.

לאחר חציון מעקב של 4.3 שנים, התוצא העיקרי תועד ב-296 חולים (27.5%) מאלו שחולקו לגישת התערבות מוקדמת וב-316 מהחולים (29.5%) מאלו בקבוצת טיפול סטנדרטי, כאשר ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטסיטית.

עם זאת, החוקרים זיהו סימנים לתועלת במרכיבים של התוצא העיקרי, כולל ירידה משמעותית באוטם לבבי לא-פטאלי ומגמה לכיוון תועלת בחולי אי-ספיקת לב עם גישת ההתערבות המאוד מוקדמת.

בקרב חולים עם מדד סיכון GRACE של מעל 140 נקודות, הגישה הפולשנית המוקדמת לוותה בשיפור התוצא העיקרי בהשוואה לגישה פולשנית סטנדרטית (יחס סיכון של 0.81, p=0.023).

בשורה התחתונה, מנתוני מחקר VERDICT עלה כי אין הוכחה לתועלת עם התערבות מוקדמת מאוד, מאחר והמחקר לא ענה על התוצא העיקרי. אעפ”י כן, עלו תוצאות חיוביות בהערכת תוצאים משניים, דוגמת ירידה באוטם לבבי לא-פטאלי ואי-ספיקת לב במחקר זה, העובדה שלא תועדו יותר פרוצדורות רה-וסקולריזציה עם התערבות מוקדמת והתועלת שתוארה בתת-קבוצה של חולים בסיכון גבוה.

המסר העולה מהמחקר הוא כי בחולים עם תסמונת כלילית חדה, ללא עליות מקטע ST, ראשית, אין תועלת בדחיית התערבות כלילית ושנית, כי בתת-קבוצה של חולים בסיכון גבוה, יש לבצע את ההתערבות במהירות.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה