במאמר חדש שפורסם בכתב העת Critical Care מדווחים חוקרים כי בטיפול בחולים לאחר דום לב, יש לשקול בכובד ראש את אפשרות הנשמה מכאנית מונעת ומניעת כשל איבר יחיד או כשל של מספר איברים, לשיפור תוצאות הטיפול.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר ולהשוות את השינויים במדדי הנשמה וסיבוכים לאורך זמן, כמו גם את המשתנים הקשורים עם תמותה באשפוז לאחר 28 ימים בחולים מונשמים לאחר דום לב.

מדובר בניתוח משני של מחקרים פרוספקטיביים, תצפיתיים, שנערכו בשנים 1998, 2004 ו-2010 ב-927 יחידות טיפול נמרץ ב-40 מדינות. החוקרים סקרו כ-18,000 חולים לאחר הנשמה מכאנית במשך למעלה מ-12 שעות במהלך חודש אחד. מדגם המחקר כלל 812 חולים שהונשמו לאחר דום לב והחוקרים אספו נתונים דמוגרפיים, מדדי הנשמה יומיים, סיבוכים במהלך הנשמה ותוצאות הטיפול.

ניתוח סטטיסטי שימש לחישוב יחסי הסיכויים, זיהוי המשתנים במהלך 24 השעות מהאשפוז בבית החולים שנקשרו עם שיעורי התמותה באשפוז לאחר 28 ימים והופעת תסמונת ARDS (Acute Respiratory Distress Syndrome) ודלקת ריאות שנרכשה במהלך השהות ביחידת טיפול נמרץ 48 שעות לאחר האשפוז.

מבין 812 החולים, 100 גויסו משנת 1998, 239 משנת 2004 ו-473 חולים גויסו משנת 2010. הטיפול בהנשמה השתנה עם השנים, עם ירידה בנפח הנשמה (מ-8.9 מ”ל למשקל גוף בפועל בשנת 1998 ל-6.7 מ”ג למשקל גוף צפוי בשנת 2010) ועליה במדדי PEEP (Positive End-Expiratoty Pressure) -3.5 בשנת 1998 ל-6.5 בשנת 2010.

מהנתונים עולה כי בקרב חולים שגויסו משנת 2010 תועדה שכיחות גבוהה יותר של אלח דם, הפרעות קרדיווסקולארית וכשל נוירולוגי, אך שיעורי התמותה באשפוז לאחר 28 ימים היו דומים לאורך זמן (52% בשנת 1998, 57% בשנת 2004 ו-52% בשנת 2010). משתנים שנקשרו באופן בלתי תלוי עם תמותה באשפוז לאחר 28 ימים כללו גיל מבוגר, לחץ חמצן נמוך מ-60 מ”מ כספית, הפרעה קרדיווסקולארית ושימוש מופחת בתרופות סדטיביות. החוקרים זיהו קשר בין נפח הנשמה גבוה יותר ו-PEEP נמוך יותר ובין התפתחות ARDS ודלקת ריאות שנרכשה ביחידת טיפול נמרץ.

הנשמה מכאנית עם נפח הנשמה נמוך ו-PEEP גבוה נפוצה יותר בחולים לאחר דום לב. ההיארעות של סיבוכים ריאתיים פחתה, בעוד ששכיחות כשל איברים אחרים עלתה עם הזמן.

Crit Care. 2015;19(215) 

לידיעה במדסקייפ