על צג המחשב במרפאה של קופת חולים, במרפאת החוץ של בית החולים או במחלקת האשפוז מופיעות תוצאות בדיקות המעבדה של המטופל. האם באמת אפשר לסמוך על המספרים? האם הם באמת מיצגים את מצב המטופל? אולי בכלל כדאי מיד לשלוח דגימה נוספת?
לרבים מן הצוות הרפואי והרופאים בכלל זה, המעבדה היא קופסה שחורה. שולחים אליה מבחנות והיא מנפיקה מספרים. הכל יודעים כי יש חשיבות לדיוק בבצוע הבדיקות לצורך קבלת תשובה אמינה. מעטים יודעים שלתהליך של לקיחת הדם, למבחנות עצמן ולשליחת הדם למעבדה יש השפעה גדולה מאד על התוצאות. בצוע בדיקות בדגימה הוא רק שלב אחד במהלך חייה מרגע הזמנת הבדיקות ועד להופעת התוצאות על צג המחשב.
חשוב לזכור כי דגימה נמצאת ומטופלת במעבדה רק בחלק ממחזור חייה. בציור הבא אפשר לראות סכמה של מסלול חייה של דגימה:
נערכו מחקרים לא מעטים על סיבות לטעויות בתוצאות מעבדה. בחרתי להראות את הגרף הבא מתוך מאמר מ-2007.
ממאמר זה מתברר כי רק 15% מן הטעויות בתוצאות, מקורן בתקלה כלשהי בעבודת המעבדה בעוד שבתהליך הפרהאנליטי מתרחשים 62% מן הטעויות בתוצאות.. לפי מאמרים אחרים אחוז הטעויות הנגרמות בגלל התהליך הפרהאנליטי הוא אף גבוה יותר 68% ואלו התהליך האנליטי אחראי רק ל-13% מן הטעויות. חשוב להדגיש כי אנשי המעבדה מיחסים חשיבות רבה מאד לתהליך הפרהאנליטי עד כי במרץ 2015 יתקיים בחסות ה – EUFCC (הפדרציה האירופית של כימיה קלינית ומעבדנות רפואית) כנוס שלם שיוקדש לתהליך הפרהאנליטי.
בעולם המעבדה כמו בכל עולם התהליכים המתועשים מדברים כל הזמן על שאיפה לשפור תהליכים. מדוע אם כך, אין אנו חשים במאמצים לשפור התהליך הפרהאנליטי? האם עמידה במקום בנושא אינה עלולה לסכן חיי אדם? ובעולם שלו נטייה להסתכל על כל דבר רק דרך החור שבגרוש, האם אין בזה הפסד כספי ניכר?. צריך ולהדגיש כי בכל מעבדה מושקעים סכומי כסף ומשאבי אנוש ניכרים בשפור התהליך האנליטי. המעבדות רוכשות ציוד אנליטי חדיש ואוטמטי המקטין את סכויי הטעות וכמו כן יש בהן מערך שלם של בקרת איכות לצורך בקרה על ערכי האנליטים המתקבלים.
אנסה לסכם את הסבות שבגללן לדעתי לא מוקדשת תשומת לב מספקת לתהליך הפרהאנליטי:
בהמשך, במספר מאמרים קצרים אנסה להסביר את חשיבות התהליך הפרה אנליטי כולו שלב, אחר שלב.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!