חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומארה”ב גילו שאנשים נוטים להגיב בחיוב למידע שכבר זכה לתגובות חיוביות
כיצד אנו מחליטים אם רכישה כלשהי שווה את כספנו או אם מפלגה ראויה לתמיכתנו? בעידן האינטרנט אנו מגבשים את עמדותינו יותר ויותר על בסיס ציונים ודירוגים של גולשים אחרים ברשת. אבל האם מה שמכונה חוכמת ההמונים מייצר בסופו של דבר מידע חסר פניות ועוזר לנו לקבל החלטות טובות יותר?
מחקר של חוקרים מישראל וארצות הברית התפרסם בכתב העת Science חושף עד כמה קל להשפיע על חוכמת ההמונים ברשת ושופך אור על נטייתנו ללכת בעקבות הע?דר.
כדי לכמת את עוצמת ההשפעה החברתית ברשת, עיצבו החוקרים ד”ר לב מוצ’ניק מביה”ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, פרופ’ סינאן אראל מ-MIT ושון טיילור מאוניברסיטת ניו יורק – ניסוי רחב היקף בשיתוף אתר חדשות הדומה לאתרים הפופולאריים Reddit ו-Digg.com . באתרים אלו משתפים הגולשים זה עם זה תוכן באופן חופשי, מגיבים על אותו תוכן ומצביעים לחיוב או לשלילה על תגובותיהם של אחרים, כך שכל תגובה זוכה לציון פומבי מצטבר המבוסס על מספר ההצבעות החיוביות (1+) בקיזוז ההצבעות השליליות (1-) שניתנו לה.
עורכי המחקר קיבלו מהאתר את האפשרות להיות הגורם הראשון שמעניק ציון לאלפי תגובות חדשות שהועלו לאתר. החוקרים העניקו באופן אקראי וחד פעמי ל-4,049 תגובות ציון חיובי (1+) ול-1,942 תגובות ציון שלילי (1-).
לאורך כל השבוע שלאחר מכן, עקבו החוקרים אחר הדירוג המצטבר שהעניקו הגולשים לתגובות שהחוקרים היו הראשונים לתת להן ציון ולתגובות שהחוקרים לא נתנו להן ציון ושימשו בתור קבוצת ביקורת. התגובות שהדירוג שלהן הועלה באופן מלאכותי וחד פעמי קיבלו מהגולשים ציון משוקלל גבוה יותר מאשר תגובות אחרות שעורכי המחקר לא דירגו. בסך הכל, המניפולציה החיובית הגדילה ב-25% את הציון המצטבר של אותן תגובות ביחס לתגובות מקבוצת הביקורת. כלומר, העובדה שהגולשים ראו שתגובות מסוימות קיבלו ציון חיובי הגדילה משמעותית את ההסתברות שיתנו גם כן ציון חיובי.
לפי ד”ר מוצ’ניק, “המחקר מראה כי אנחנו פחות עצמאיים בקבלת ההחלטות שלנו ממה שהיינו רוצים להאמין וכי חוכמת ההמונים היא לא באמת אוסף העמדות האינדיבידואליות של כל חברי הקבוצה, משום שהעמדה הפרטית שלנו מעוצבת בין היתר על ידי העמדות של אחרים בקבוצה ומשפיעה עליהן. עוד אומר מוצ’ניק: “ככל שטכנולוגיות לעיבוד מידע ותקשורת נעשות נפוצות יותר כך הן תופסות תפקיד יותר דומיננטי בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו. לממצאי המחקר יש השפעות במגוון תחומים שבהם אנשים נחשפים לעמדות של אנשים אחרים ועלולים להיות מושפעים מהם, כגון הצבעה בבחירות, חיזוי שוק מניות או המלצת מוצרים. לכן אנחנו צריכים לגרום לדירוגים ברשת ולטכנולוגיות המשקללות ביקורות, להתחשב בהטיית ההשפעה החברתית, כדי שנוכל לפרש שיפוט קולקטיבי באופן איכותי ולעשות שימוש טוב יותר באינטליגנציה קולקטיבית בעתיד”.
Science , 2013, 341(6146), 647-65
http://www.camoni.co.il/index.php?idr=402&pid=20559
למתעניינים בהפעלת רשתות חברתיות- נפתח ב- EMED הקורס רשת חברתית בשרות הרפואה, אתם מוזמנים
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!