טיפול נמרץ

האם חייבים לחכות לתוצאת רמת קראטינין לפני בצוע CT עם חומר ניגוד במטופלים עם ארוע מוחי חריף? (מתוך כנס ESC)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס האירופאי לשבץ (XX European Stroke Conference ) עולה כי מתן חומר ניגוד תוך ורידי למטופלים עם ארוע מוחי חריף לצורך דימות CT או אנגיוגרפיה לא השפיע לרעה על תפקוד כלייתי במטופלים עם תפקוד כלייתי תקין או ירוד במידה קלה.

במחקר השתתפו 91 מטופלים עם ארוע מוחי חריף אשר עברו דימות CT עם חומר ניגוד תוך ורידי. רמת קראטינין בדם נבדקה לפני הדימות וכן 48 שעות אחרי. פגיעה בתפקוד הכלייתי לאחר ה-CT הוגדרה כעליה ברמת הקראטינין של 0.5 מ”גד”ל מרמת הבסיס. כמו כן, העריכו החוקרים את הזמן עד לבצוע ה-CT במטופלים אלה, וכן את זמן door-to-needle במטופלים אשר קיבלו טיפול תרומבוליטי במתן תוך ורידי.

החוקרים מצאו כי ב-84% מהמטופלים הייתה רמת קראטינין תקינה בבסיס. בכל 91 המטופלים, גם ב-16% עם רמת קראטינין גבוהה בבסיס, לא נצפתה עליה ברמת קראטינין המתאימה להגדרת פגיעה בתפקוד כלייתי לאחר בצוע ה-CT . רמת הקראטינין עלתה ב-26% מהמטופלים, לא השתנתה ב-20%, וירדה ב-54%. העליה והירידה הממוצעות היו של 0.2 מ”גד”ל. החוקרים מייחסים את הירידה בקראטינין לפרוטוקול שבץ הנהוג בבתי החולים ובקרב הפרמדיקים, הכולל הידרציה לפני כל בצוע CT .

בקרב 15 המטופלים עם קראטינין מוגבר בבסיס (רמה ממוצעת 1.9 מ”גד”ל), הרמה עלתה ב-5 וירדה ב-10 לאחר ה-CT . במטופלים בהם רמת קראטינין עלתה, העליה הממוצעת הייתה 0.2 מ”גד”ל ואילו הירידה הממוצעת במטופלים בהם הרמה ירדה הייתה 0.4 מ”גד”ל.

בקרב 76 המטופלים עם קראטינין תקין בבסיס, 25% הדגימו עליה ברמת הקראטינין לאחר ה-CT (ממוצע של 0.2 מ”גד”ל), 58% הדגימו ירידה (ממוצע של 0.1 מ”גד”ל), ו-17% לא הדגימו שינוי.

מבחינת הערכת זמנים מצאו החוקרים כי בצוע דימות (CT ואנגיוגרפיה) לוקח כ-8.5 דקות נוספות, אך זמן זה אינו משפיע על זמן door-to-needle במטופלים אשר עוברים תרומבוליזה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור תוצאות המחקר ניתן להתקדם עם הערכה וטיפול במטופלים עם ארוע מוחי חריף גם לפני חזרת תוצאות בדיקת הקראטינין.

XX European Stroke Conference (ESC)

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, כאשר זוהה קשר הדוק בין הפרעת הנשימה בשינה ובין היפרפילטרציה כלייתית. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולהעריך את […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • מה בין צריכת אלכוהול יומית ובין יתר לחץ דם? (Hypertension)

    מה בין צריכת אלכוהול יומית ובין יתר לחץ דם? (Hypertension)

    צריכת אלכוהול בהיקף של מעל 12 גרם ביום מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Hypertension. הממצאים מצביעים על קשר ליניארי בין היקף צריכת אלכוהול ובין הסיכון לית לחץ דם, כאשר חוזק הקשר היה שונה בין גברים ונשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת אלכוהול נקשרה עם […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • בדיקות סקר לסרטן ריאות עשויות להביא לשיפור שיעורי אבחנה מוקדמת והישרדות החולים (Cancer)

    בדיקות סקר לסרטן ריאות עשויות להביא לשיפור שיעורי אבחנה מוקדמת והישרדות החולים (Cancer)

    בדיקות סקר לסרטן ריאות מלוות באבחנת הממאירות בשלבים מוקדמים יותר עם שיעורי הישרדות טובים יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Cancer. החוקרים מסבירים כי מחקרים אקראיים הדגימו תועלת הישרדותית עם בדיקות סקר על-בסיס בדיקת CT במינון נמוך לזיהוי סרטן ריאות, אך היתרונות הקליניים אינם ברורים והיקף בדיקות סקר לסרטן ריאות נותר נמוך. […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

  • מחלה הקשורה ל-IgG4 נפוצה וחמורה יותר בגברים (The Lancet Rheumatol)

    מחלה הקשורה ל-IgG4 נפוצה וחמורה יותר בגברים (The Lancet Rheumatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מחלה הקשורה ל-IgG4 (או IgG4-Related Disease) חמורה יותר בקרב גברים, עם רמות ליפאז נמוכות יותר משמעותית ושכיחות גבוהה יותר משמעותית של מעורבות איברים, בהשוואה לנשים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 328 משתתפים (69% גברים) עם אבחנה של מחלה הקשורה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה