מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Archives of Otolaryngology-Head and Neck Surgery עולה כי הפרעות של דרכי האוויר הן נדירות בקרב תינוקות אשר עברו אירוע Apparent life-threatening event (ALTE) ונראים בריאים בעת הגעתם לחדר המיון.

החוקרים מדווחים כי מבין כמעט 500 תינוקות כאלו ללא תחלואה נלוות או אבחנה ראשונית, פחות מ-2% נבדקו על ידי מומחה אף-אוזן-וגרון מיד או במהלך חמש שנות מעקב, וכי 0.6% בלבד נזקקו בסופו של דבר לניתוח.

אף על פי כן, החוקרים מדגישים כי באם קיימת נשימה רעשנית או באם התינוק מתקשה לנשום, אזי יש מקום להערכת דרכי האוויר.

החוקרים מגדירים אירוע ALTE בתינוק כאירוע הנראה מבהיל עבור האדם העד לו והמאופיין בשילוב כלשהו של אפניאה (מרכזית או לעיתים חסימתית), שינוי צבע (על פי רוב הכחלה או חיוורון), שינוי ניכר בטונוס השריר, השתנקות או תנועת הקאה, תנועות משונות או שינוי במצב ההכרה. לדבריהם, הצורך במעורבותם של רופאי אף-אוזן-גרון בהערכה של חולים אלו שנוי במחלוקת.

על מנת לבחון את יעילותו של יעוץ רופא אף-אוזן-גרון בהקשר זה, בחנו החוקרים את גיליונותיהם הרפואיים של תינוקות מתחת לגיל שנה אשר טופלו בשל אירוע ALTE במרכז רפואי שלישוני. בית החולים לילדים, שהינו היחיד באותה מדינה, היה גם המרכז היחיד בו קיים שירות אף-אוזן-גרון פדיאטרי.

החולים התקבלו בבית החולים בין השנים 1999 ו-2003, אולם נפסלו מהשתתפות במחקר במקרים בהם ידועה הייתה תחלואה נלווית או אבחנה ברורה אחרת בעת הקבלה אשר עשויה להסביר את האירוע, או לחילופין באם הסימנים החיוניים לא היו יציבים.

החוקרים מציינים כי שלושה חולים עם קשיי נשימה, סטרידור ואספירציה עברו בדיקת ברונכוסקופיה, לרינגוסקופיה גמישה או שתיהן גם יחד במהלך האשפוז והבירור הראשוניים לאירוע ה-ALTE. חולה אחד הראה לרינגומלציה ועבר ניתוח Supraglottoplasty, ובדיקותיהם של השניים הנותרים היו תקינות.

שישה חולים נוספים נבדקו בהמשך בשל מגוון התוויות, לרבות דום נשימה חסימתי בשינה, סטרידור, אספירציות כרוניות או סטרידור לאחר צנרור ממושך של קנה הנשימה. הרופאים אבחנו לרינגומלציה בשניים מהחולים וביצעו ניתוח Supraglottoplasty בחולה אחד. חולה נוספת הראתה היפרטרופיה אדנוטונסילרית ועברה כריתה של האדנואידים והשקדים, בעוד שיתר שלושת החולים הראו ממצאים תקינים. החוקרים מציינים כי לא היו מקרי תמותה מבין תשעת החולים הללו.

עם סיכום הנתונים, מספרים החוקרים כי הופתעו לגלות כי מספר כה מועט של חולים נבדקו במסגרת שירות זה. לדבריהם, הדבר עשוי לנבוע מכך שהרופא המטפל חש בטוח בכך שתינוקות המתייצגים לאחר ALTE ונראים טוב בבדיקה בחדר המיון אינם  זקוקים להערכה מקיפה כפי שמקובל היה לבצע בעבר.

על אף שאירועים התורמים ל-ALTE עשויים לכלול השתנקות או תנועות הקאה, החוקרים משערים כי רבים מחולים אלו מטופלים כברפלוקס, וכי יתכן שהרפלוקס מעורר תגובה בתיבת הקול החוסמת באופן זמני את דרכי האוויר.

החוקרים מציינים כי מבין העוקבה כולה שני חולים מתו (18 חודשים ו-5.5 שנים לאחר אירוע ה-ALTE), וזאת לאחר התפתחות הפרעות פרכוסיות, בעיות נשימתיות כרוניות ו-Bulbar insufficiency.

לדברי החוקרים, ההיארעות של ALTE עומדת על כ-0.6 מקרים ל-1,000 לידות-חי. מצבים שכיחים הגורמים ל-ALTE כוללים אפילפסיה, התעללות, הפרעות קצב, מצבים זיהומיים ורפלוקס, אולם פחות ממחצית המקרים מגיעים לכדי אבחנה.

החוקרים מסכמים כי הערכת רופא אף-אוזן-גרון ילדים בהקשר של תינוקות המגיעים לחדר מיון לאחר ALTE ונראים טוב אינה נדרשת על פי רוב. עם זאת, הם מדגישים כי יש מקום לבדיקה זו בחולים עם ALTE אשר בבדיקתם הראשונה מראים מצוקה נשימתית או סטרידור.

Arch Otolaryngol Head Neck Surg 2011

לידיעה במדסקייפ