טיפול נמרץ

כללי ביצוע CT ראש בקנדה עדיפים על קרטריוני ניו-אורלינס לביצוע CT במקרים של פציעת ראש קטנה (JAMA)

על-פי שני מחקרים ומאמר מערכת שפורסמו לאחרונה, כלל ה-Canadian computed tomography (CT) head rule (או CCHR) עדיף על-פני קרטריוני ניו-אורלינס (NOC) בביצוע הדמית CT במקרים של פציעת ראש קטנה.

החוקרים כותבים כי שכיחות השימוש הנוכחי ב-CT גולגולתי במקרים של פציעת ראש קטנה עולה במהירות למרות שמדובר בבדיקה שאיננה יעילה. הם מסבירים כי ה-CCHR וה-NOC הם כללים קליניים שפותחו להנחות את השימוש ב-CT בחולים הסובלים מפציעת ראש קטנה עם דרוגי Glasgow Coma Scale (או GCS) של 13-15 ב-CCHR או דרוג של 15 ב-NOC. אולם, עדיין קיימת אי-וודאות בנוגע ליישום הקליני של כללים אלה.

במחקר פרוספקטיבי שבוצע בין יוני 2000 לדצמבר 2002 ב-9 יחידות לטיפול נמרץ בקנדה נבדק יישום ה-CCHR במדגם של 2,707 מבוגרים שהגיעו לאחר טראומת ראש מפגיעה קהה, שגרמה לאובדן הכרה, בלבול או אמנזיה מדויקת שדורגה ב-13-15 ב-GCS. החוקרים השוו את ה-CCHR וה-NOC בתת-קבוצה של 1,822 מבוגרים שסבלו מפציעת ראש קטנה שדורגה ב-15 ב-GCS. נקודות הסיום הראשוניות במחקר היו התערבויות נוירו-ניתוחיות ופציעות מוחיות בעלות חשיבות קלינית שהוערכו באמצעות CT ובאמצועת ראיון מעקב טלפוני.

ב-8 (0.4%) מתוך 1,822 החולים שבהם נקבע דרוג GCS 15 התחייב ביצוע התערבות נוירו-ניתוחית וב-97 (5.3%) מהם הופיעה פציעת מוח בעלת משמעות קלינית. רגישות יכולת חיזוי הצורך למתן התערבות נוירו-ניתוחית עמדה על 100% ב-NOC ןב-CCHR, אך ה-CCHR היתה ספציפית יותר (76.3% לעומנת 12.1%; ערך P < .001). בפציעות מוח בעלות חשיבות קלינית נמצאה רמת רגישות של 100% ב-CCHR וב-NOC, אך ה-CCHR היתה ספציפית יותר (50.6% לעומת 12.7%; ערך P <.001) ולכן גררה שיעור נמוך יותר של ביצוע CT (כ-52.1% לעומת 88.0%; ערך P <.001)

על-פי יכולת הפרשנות של הרופאים ערכי ה-k ב-CCHR לעומת ה-NOC עמדו על 0.85 לעומת 0.47, בהתאמה. הרופאים פרשו באופן לא נכון את הכללים כהעדר צורך בביצוע הדמייה ב-4.0% מהחולים על-פי ה-CCHR וב-5.5% מהחולים על-פי ה-NOC (ערך P = .04). בכל 2,707 החולים שבהם נתקבלו דרוגי GCS של 13-15, עמדה רגישות ה-CCHR על ערך של 100% בקרב 41 החולים שבהם חויב ביצוע התערבות נוירו-ניתוחית ועל ערך של 100% בקרב 231 החולים שסבלו מפציעה מוחית בעלת חשיבות קלינית.

בחולים הסובלים מפציעת ראש קטנה בעלת דרוג GCS 15 רגישויות ה-CCHR וה-NOC זהות וגבוהות בנוגע לצורך במתן התערבות נוירו-ניתוחית ולהופעת פציעת מוח בעלת חשיבות קלינית, אך ה-CCHR ספציפית יותר בנוגע לתוצאות בעלות חשיבות קלינית בהשוואה ל-NOC ולכן השימוש בה עשוי לאפשר הפחתה בשיעור ההדמיות המבוצעות.

מגבלות המחקר כוללות כשלון לכלול במחקר את כל המקרים המתאימים, העדר יכולת לפנות לחלק מהחולים לצורך מעקב, העדר ביצוע CT בחלק מהחולים, והטיות אפשריות של התוצאות בשל העובדה שהרופאים הקנדיים מודעים יותר ל-CCHR.

החוקרים מסכמים כי כעת מבוצע מחקר אקראי רב-מרכזי המשווה אסטרטגיות תוך שימוש או הימנעות משימוש ב-CCHR כהנחיה לשימוש בהדמיית CT. הם מוסיפים כי רק מחקרים יישומיים אלה יאפשרו לקבוע את ההשפעה האפשרית של כלי קבלת ההחלטות הללו.

במחקר השני שנערך בהולנד נבחן תוקפן של השיטות ונערכבה השוואה בין ה-CCHR וה-NOC בקרב חולים הסובלים מפציעות ראש. בין פברואר 2002 לאוגוסט 2004 רשמו החוקרים במחקר הפרוספקטיבי 3,181 חולים מבוגרים הסובלים מפציעת ראש קטנה שהגיעו לקבלת טיפול ב-4 בתי חולים עם דרוג GCS של 13-14 או עם דרוג GCS של 15 ולפחות גורם סיכון אחד.

נקודת הסיום העיקרית של המחקר היתה כל ממצא טראומתי נוירו-גולגולתי בסריקת ה-CT, ונקודות הסיום המשניות היו מתן התערבות נוירו-ניתוחית וממצאי CT בעלי חשיבות קלינית. עבור כל תוצאה העריכו החוקרים את רגישות וספציפיות ה-CCHR וה-NOC, תוך שימוש בכללים המקוריים ובכללים שהותאמו ליישום באוכלוסיית החולים הנרחבת.

17 (0.5%) מתוך 3,181 החולים שבהם התקבל דרוג GCS 13-15 עברו התערבות נוירו-ניתוחית וב-312 חולים (9.8%) נתגלה ממצא טראומתי נוירו-גולגולותי בבדיקת ה-CT. למרות שהרגישות עבור התערבות נוירו-ניתוחית עמדה על 100% בשתי השיטות, ב-NOC התקבלה רגישות גבוהה יותר להופעת ממצא טראומתי נוירו-גולגולתי וממצא בעל חשיבות קלינית (97.7% – 99.4%) בהשוואה ל-CCHR (כ-83.4% – 87.2%). מידת הספיציפיות היתה נמוכה ב-NOC (כ-3.0% – 5.6%) ומעט גבוהה יותר ב-CCHR (כ-37.2% – 39.7%). בחולים הסובלים מפציעת ראש קטנה, פוטנציאל ההפחתה המשוערת בשיעור ביצוע סריקות ה-CT עמד על ערך של 3.0% עבור ה-NOC שעברו התאמה ועל 37.3% עבור ה-CCHR שעברו התאמה.

החוקרים כותבים כי בחולים הסובלים מפציעת ראש קטנה עם דרוג GCS של 13-15, נמצאה רגישות פחותה של ה-CCHR בהשוואה ל-NOC בנוגע להופעת ממצא טראומתי נוירו-גולגולתי או ממצא בעל חשיבות קלינית ב-CT, אך יתאפשר זיהוי כל המקרים המחייבים מתן התערבות נוירו-ניתוחית, וישנו פוטנציאל גדול יותר להפחתת השימוש בסריקות ה-CT.

מגבלות המחקר כוללות העדר שימוש בחזאים מדויקים המוגדרים ב-CCHR; קשיים בהערכת משך האמנזיה; העדר הכנסת המידע בנוגע להיסטורית החולה ולבדיקותיו למאגר המידע לפני ביצוע סריקת ה-CT בחלק מהמקרים; הטיות אפשריות בסיווג; כשלון לשלול השתתפות חולים שהגיעו בשל טראומת ראש קטנה לאחר פרכוס; וכשלון אפשרי לגילוי חולים שעברו התערבות נוירו-ניתוחית.

החוקרים מסכמים כי כללי ה-NOC המותאמים נראים תקפים לשימוש בכל החולים הסובלים מפציעת ראש קטנה מגיל 16 שנים ומעלה שנתקבל בהם דרוג GCS של 13-15, ללא תלות באובדן ההכרה. אולם, הם מציינים, ההפחתה האפשרית בשיעור ביצוע סריקות ה-CT בהתוויה זו נמוכה בהרבה בהקשר הקליני שנבדק וכי מחקר נוס, דרוש בכדי לזהות חולים בעלי פציעה נוירו-גולגולתית שאינה מחייבת מתן התערבות נוירו-ניתוחית, אך עשויים להרוויח מביצוע בדיקת CT ביחידה לטיפול חרום בכדי לקבוע מהו השיקול האופטימלי בין רגישות וספציפיות של כלל קבלת ההחלטה לביצוע CT בחולים אלה בהתבסס על העלויות ויעילות התוצאות.

במאמר מערכת מצורף נערכת השוואה בין שני המחקרים לאור המגבלות וההבדלים המתודולוגיים בינהם. עוד נכתב כי כאשר ישנו חשד קליני רציני, יש לבצע בדיקות נוספות, ללא תלות בתוצאות כלי קבלת ההחלטות וכי למרות ששתי השיטות מראות רגישות בשיעור של 100% עבור מדדי התוצאה, ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של הרופא עבור כל מקרה של חולה ושל מערכת מסויימים.

JAMA. 2005;294: 1511-1518 , 1519-1525 , 1551-1553

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה