דיווח שפורסם לאחרונה מוצא כי טיפול בפרפור עליות באמצעות בידוד וריד ריאתי (PVI) מהוה אפשרות בחולים בעלי תפקוד סיסטולי לקוי.

החוקרים מציינים כי למרות שדיווחים קודמים הראו כי PVI הוא טיפול שימושי בפרפור עליות, לא נבדקו יעילותו ובטיחותו בקרב חולים בעלי תפקוד סיסטולי לקוי.

בכדי לבדוק נתונים אלו, השוו החוקרים את השפעת ה-PVI ב-94 חולים בעלי ערכי ejection fraction, EF, נמוכים מ-40% וב-283 חולים בעלי תפקוד סיסטולי תקין. גילם הממוצע של החולים עמד על 55 שנים וכ-80% מהם היו גברים.

ערך ה-EF הממוצע בקבוצת התפקוד הסיסטולי התקין ובקבוצת התפקוד הסיסטולי הלקוי עמד על 54% ועל 36%, בהתאמה.

בעקבות ביצוע PVI, נעלם פרפור העליות ב-73% מהחולים בעלי ערכי EF נמוכים בהשוואה ל-87% מהחולים שבהם ערכי EF תקינים (p=0.03). בקבוצת הנבדקים בעלי תפקוד סיסטולי לקוי נמצא ה-PVI קשור לעליה בשיעור של 4.6% בערך ה-EF ולשיפור משמעותי באיכות החיים.

החוקרים מציינים כי הופעת סיבוכים היתה נדירה והתרחשה בשכיחות דומה בקרב נבדקי שתי הקבוצות. שכיחות התרחשות היצרות בוריד הריאתי היתה 1%-2%.

החוקרים מסבירים כי הממצאים הנוכחיים מעידים כי PVI הוא טיפול יעיל ובטוח בפרפור עליות בחולים בעלי תפקוד סיטולי לקוי. אך עם זאת, הם מוסיפים, דרושים מחקרים אקראיים שיערכו במספר גדול יותר של נבדקים ולאורך זמן מעקב ממושך בכדי לאשר את התוצאות.

במאמר מערכת מצורף מציין הכותב כי יש לעדן את המסקנה האופטימיסטית של המחקר הנוכחי בעובדה שלא נכללה בו התייחסות מלאה לגיל החולה, סוג מחלת הלב שלו, ולגורמים פרוגנוסטיים אחרים. לכן, לטענתו, יש להתייחס לתצפיות שעלו כאל תצפיות נסיוניות בלבד בנקודת זמן זו.

J Am Coll Cardiol 2004;43:1004-1012.

לידיעה במדסקייפ