בכתבה שפרסם עידו אפרתי ב”הארץ” נכתב כי האבחון, הטיפול והשיקום במקרי שבץ מוחי בישראל סובלים מחסר וליקויים משמעותיים. מהדו”ח עולה כי קיים חסר חריף ברופאים מומחים העוסקים בתחום, וכן חוסר בדיווח ונתונים: “ב-2020 דווחו 18,400 מקרים חדשים של שבץ מוחי בישראל, בזמן שמספר המקרים בפועל עומד על יותר מפי חמש — כמאה אלף”, כך נכתב בכתב, ומצוין כי המקרים הלא מדווחים כוללים אירועים קלים, בהם נפגעים הגיעו לאבחון או טיפול בשלבים מאוחרים יותר, או אירועים חוזרים בחולים סיעודיים שלא אושפזו או נבדקו בבית החולים. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קובע כי “נפגעי השבץ אינם מקבלים את מלוא שירותי השיקום הנדרשים להם במהלך האשפוז הכללי”; לאחר שיחרורם מאשפוז, נראה שעשרות אחוזים (כ-39%) מבין המטופלים נפגעי השבץ לא זוכים להליך שיקום, העשוי להיות חיוני לחזרה לתפקוד של המטופלים, ואלו שכן, נאלצים להמתין בין שבוע לשבועיים לאשפוז שיקומי או טיפול שיקומי בקהילה. לפי הדו”ח, רבים מהמטופלים לא מקבלים שירותים בזמינות ונגישות ראויה, במיוחד במחוזות בהם יחס מיטות השיקום לנפגעי שבץ הוא נמוך.

בדו”ח נכתב כי בישראל יש כיום רק 25 נוירולוגים המומחים לטיפול בשבץ מוחי, בעוד שהצורך בפועל עומד על 39 נוירולוגים מומחים. בנוסף, מציין מבקר המדינה כי למשרד הבריאות חסר מנגנון המאפשר ניהול יעיל ומרכזי של מערך צנתורי מוח, מה שעלול לגרום לכך שמטופלים הזקוקים לצנתור מוח עלולים שלא לקבל אותו בתוך פרק הזמן הרצוי. אפרתי מציין בכתבה כי שבץ מוחי הוא סיבת התמותה השנייה בעולם, ואחד מהגורמים האחראים לנכות קשה; בעשורים הקרובים מספר מקרי השבץ צפוי לעלות באופן ניכר, עם הזדקנות האוכלוסיה ושינויים דמוגרפים בגודלה, וכי מספר מקרי השבץ צפוי לעלות מכ-18,400 מקרים ב-2020 ל-30,000 ב-2030.

תגובת משרד הבריאות מובאת בכתבה: “(המשרד) מודע למחסור ברופאים ועוסק ביישום פתרונות לצורך צמצום הפערים הקיימים. בין השאר, בשנה האחרונה אושרו ארבע מלגות לרופאים שיבצעו התמחות בצנתור מוח במטרה להגדיל את היצע הרופאים, מתוכם אחד כבר החל לעבוד. בנוסף, על מנת להכשיר נוירולוגים נוספים המומחים בשבץ מוחי מוענקות שתי מלגות להשתלמות עמיתים להכשרת מומחי-על בשבץ מוחי… משרד הבריאות פועל לקידום המענים לזקוקים לשיקום בעקבות שבץ מוחי… בימים אלו מתנהל מו”מ מול האוצר והר”י בנושאי שכר רופאים על הנושאים הדחופים ביותר, ביניהם גם שבץ ושיקום. נפתחו מרכזי שיקום בירושלים ובפוריה לתושבי הצפון, מספר מיטות השיקום בדרום גדל בשנת 2023 עם פתיחת בית החולים עדי נגב וצפוי לגדול בשנים הקרובות עם השלמת הבניה של מחלקת השיקום החדשה בסורוקה, וצפויים מהלכים נוספים לפתיחת מיטות שיגדילו משמעותית את מספר המחלקות בפריפריה ויקטינו את הפערים”.

לכתבה ב”הארץ”

ארגוני רופאים וחולים פרסמו תגובות לאחר פרסום הדו”ח:

האיגוד הישראלי לנוירולוגיה פרסם בתגובה למחסור ברופאים בתחום כי: “מכלל תחומי הרפואה, עברה הנוירולוגיה את השינויים הכי מרחיקי לכת בעשור האחרון. ממקצוע מייעץ, שהתמקד בעיקר באבחון ובמעקב, הפכה הנוירולוגיה למקצוע אקוטי, הנותן מענה למגוון רחב של מחלות ומצבי חירום, לרבות אלו שבעבר לא ידענו לטפל בהן (כמו: טרשת נפוצה, אפילפסיה, פרקינסון, בקרוב גם אלצהיימר, ועוד ועוד). אלא שהמקצוע ותנאי העבודה בו, לא הותאמו לעומסי המטופלים ולהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות. למרות הענין והסיפוק שבמקצוע, פרחי הרפואה לא נוהרים אליו, בעיקר עקב רתיעה מתגמול נמוך בהשוואה לקולגות. דו”ח הממונה על השכר באוצר מראה כי הנוירולוגיה בתחתית סולם ההשתכרות מבין מקצועות הרפואה. האיגוד נמצא במגעים עם משרדי האוצר והבריאות ועם הר”י, ובינתיים, שורה תחתונה: אין פתרונות באופק. אנחנו זקוקים הן לשיפור תנאי ההשתכרות והן להגדלת התקינה וכוח האדם במחלקות.  המצוקה גדולה, ועוד תגדל, בשל פרישת רופאים מבוגרים לגמלאות בשנים הקרובות. לא יקרו ניסים בלי תמריצים, שמושכים כוח אדם איכותי להתמחות בנוירולוגיה כללית, ובהמשך להתמחויות במקצועות-העל (בתחום הקוגנטיבי – הכשרת מומחי דמנציה, הכשרת מומחי שבץ מוח– בתחום הוסקולרי, מומחים במחלות עצב שריר, מומחי טרשת נפוצה, מומחי אפילפסיה ועוד).  תופעות בעייתיות בולטות נוספות הן: פערים מקוממים בין מרכז לפריפריה במספר הרופאים הנוירולוגים, וחוסר תקנים של רופאים נוירולוגים בבתי החולים, ואף בקהילה”.

פרופ’ רונן לקר, יו”ר חי”ש (החברה הישראלית לשבץ מוחי), שהיא חלק מהאיגוד הנוירולוגי בישראל, מסר כי “טיפול בשבץ חד הוא סביב השעון 24/7. זוהי רפואת חירום, המחייבת מערך של כונני שבץ בכל בי”ח. משיקולים תקציביים, מערך כזה לא קיים ברוב בתיה”ח בארץ. על משרד הבריאות להפיץ חוזר מנכ”ל, שיגדיר את הצורך בהקמת טור ייחודי לכוננויות שבץ בכל מרכזי השבץ בבתיה”ח, ובוודאי במרכזי-על, בהם גם מתבצעים צנתורי מוח. הדו”ח מצביע על מחסור חריף בארץ במומחי שבץ (נוירולוגים בתחום הוסקולרי), ממנו מתחייב: הכרה כמקצוע – במצוקה אקוטית. על משרד הבריאות, בין היתר, לתכנן ולתקצב, לכל הפחות, 10 תקנים חדשים לרופאים, שיעברו השתלמויות עמיתים בנוירולוגיה וסקולרית בבתיה”ח בארץ (בניגוד למצב הקיים כיום, שבו העלויות מוטלות על בתיה”ח, ולא על המדינה).  ההתקדמות הרפואית המדהימה של השנים האחרונות, המאפשרת לבצע צנתורי מוח עד 24 שעות, ואף יותר, מרגע התחלת תסמיני השבץ (כל עוד ניתן להציל רקמת מוח כלשהי), מחדדת את הצורך הדחוף בתוספת מיטות טיפול נמרץ שבץ ומיטות רגילות ביחידות שבץ. בכל בי”ח בישראל נדרשת תוספת מיטות, בהתאמה להיקף האוכלוסייה באזור, ואילו בכל בי”ח, העוסק בצנתורי מוח, נדרשות לכל הפחות 4 מיטות טיפול נמרץ נוירולוגי, ועוד 10 מיטות ביחידת שבץ. נושא העברות בין בתי החולים של המועמדים לצנתורי מוח, המוזכר בדו”ח המבקר, נמצא בדיונים פעילים (וחיוביים) מול משרד הבריאות, להקמת חמ”ל שבץ – מנגנון בקרה ושליטה בניהול המשרד, שיאפשר לדעת, בכל רגע נתון, מהי זמינות המצנתרים וחדרי הצנתור בכל בי”ח ולקידום שיתוף מידע והדמיות בין בתיה”ח. בין היתר, חמ”ל כזה צריך לתאם גם מול מד”א העברות דחופות באמבולנס טיפול נמרץ של מטופלים… יש מחסור חמור בארץ במרפאות שבץ בקהילה, שתפקידן העיקרי ליווי מטופלים אחרי שבץ, למניעת הישנות אירועי שבץ חוזרים. זהו אתגר חשוב למשרד הבריאות ולקופה”ח בשנים הקרובות. בכל יום שחולף, נפגעים רבים משבץ מוחי, ונותרים עם נכות צמיתה, נזק נוירולוגי בלתי הפיך, ואף מוות, שבחלקם יכולים להימנע. הידע הרפואי והטכנולוגיה קיימים, המדינה צריכה ליישם, אנו מברכים על הדו”ח המקצועי, המקיף והחשוב.

האיגוד הישראלי לרפואה פנימית הוסיף, בנושא המחסור ברופאים, כי : “דחיית ההתמודדות עם משבר כוח האדם הרפואי במערכת, ובפרט עם משבר הבכירים ברפואה הפנימית – לזמן עתיד לא ידוע, היא מתכון לאסון, הן לתפקוד המחלקות הפנימיות, שהן בסיס פעילות בתיה”ח, ובהן מטופלים כשליש בקירוב מכלל המטופלים במערכת האשפוזית! והן לפגיעה קשה בהכשרת הסטודנטים לרפואה, הסטאז’רים והמתמחים, שנמצאים במחלקה הפנימית – במהלך הלימודים ובתחילת ההתמחות. ביולי 2019, לפני 5 שנים בדיוק, התפרסם הדו”ח לחיזוק הרפואה הפנימית, הקרוי דו”ח טור כספא, שקבע כי משבר כוח האדם יתרחב, בשל פרישה קרבה לגמלאות של כ-40% ממנהלי המחלקות הפנימיות, במקביל לעזיבת מומחים בכירים ברפואה הפנימית – לעבודה במקצועות התמחות-על אחרים שלהם, בגלל עומסים כבדים כל השנה במחלקות הפנימיות, תקינה נמוכה מידי של כוח האדם במחלקות וחוסר אטרקטיביות כלכלית.  כבר היום יש קושי באיוש מנהלים למחלקות פנימיות, כולל בבתי”ח במרכז הארץ. אין פתרונות בשיטת “זבנג וגמרנו”. הממשלה מחויבת לנקוט שורת מהלכים רוחביים, ולאורך זמן. התכניות והפתרונות ידועים לאוצר ולמשרד הבריאות. מה נותר? להתחיל ליישם!”.

תגובת עמותת נאמן, נפגעי אירוע מוחי לדוח מבקר המדינה בנושא שבץ מוחי

 פנינה רוזנצוייג, מנכ”לית עמותת נאמן ופרופ’ נתן בורנשטיין יו’ר העמותה מוסרים מטעם עמותת נאמן: “שבץ מוחי פוגע בכ- 19,000 ישראלים בכל שנה וגורם למוות ,לנכויות קשות לחולה ועול כבד לבני משפחתו. האתגר להציל חיים , להבטיח מניעה, טיפול ושיקום יעילים קיים גם 10 שנים לאחר שמשרד הבריאות ייסד תכנית לאומית לטיפול בשבץ המוחי. אמנם אימוץ התכנית היה צעד חשוב, אך לצערנו מימושה בפועל והטמעתה נעצרו, זאת למרות התרעות חוזרות ונשנות שלנו ושל גורמים נוספים. אנו מודים למבקר המדינה על העבודה החשובה ועל הדו״ח החשוב וקוראים למערכת הבריאות ליישם את ההמלצות דוח מבקר המדינה. אנו מבקשים להפנות את הזרקור לבעיות הקשות בשיקום על כל היבטיו של הנפגעים בשבץ מוחי. בשונה מהטיפול בשלב החד אותו ניתן למדוד בממדים רפואיים ולהגדיר מדדי איכות להשגתם בפועל, את מדדי השיקום קשה למדוד והם פעמים רבות נסתרים מהעין אך משנים לחלוטין את איכות חיי המטופלים. זה הזמן להגדיר את השיקום שניתן בקהילה על ידי קופות החולים כחלק מתוכנית השיקום הכוללת של אנשים שלקו בשבץ מוחי לאורך חייהם… אנשים לאחר שבץ מוחי נותרים עם מוגבלויות שונות וקשות ועדיין רבים אינם מגיעים לשיקום ותקופת השיקום הולכת ומתקצרת עם השנים. ערך חשוב הוא להציל חיים, אבל לחיים שניצלו יש לתת ערך! מחסור במיטות שיקום ובמטפלים מקצועיים פוגע באיכות השיקום כבר תקופה ארוכה. עתה, בימי מלחמה המצב מחמיר, כאשר בהרבה מוסדות רפואיים, מטעמים מובנים , מפנים משאבי שיקום  לטיפול בפצועי צה״ל, השיקום ומספר המיטות לניפגעי שבץ מוחי הצטמצם אף יותר. חשוב להבטיח שמטופלים לא יישלחו לביתם ללא שיקום או יקבלו שיקום שאינו מיטבי. דו״ח המבקר קבע את הידוע לכולנו. העובדה כי בישראל יש מחסור קריטי במצנתרי מוח ורופאים מומחי שבץ מוחי איננה חדשה. על אף העלייה במספרם בשנים האחרונות, המספר הנוכחי אינו מספק כדי להבטיח נוכחות מצנתר מוחי בכל בתי החולים 24/7. לאור העובדה כי לוקח זמן ממושך להכשיר מצנתרי מוח נוספים, יש חשיבות שמשמעותה הצלת חיים בשיפור מיידי של המערך הארצי של מצנתרי המוח, כך שתהיה דרך מקצועית, מהירה ויעילה שתבטיח שמטופלים יגיעו אל בית החולים המתאים, בו זמין באותו זמן מצנתר מוח. עד שיהיו עוד מצנתרים, משרד הבריאות חייב לפעול בדחיפות להקמת מערך ארצי לתיאום העברה מהירה ויעילה של המטופלים ממרכז שאינו מצנתר למרכז מצנתר והנגשת המידע בזמן אמת בין בתי החולים וצוותי החירום המפנים מטופלים אל המרכזים הרפואיים היכן נמצא מצנתר מוח זמין. שירותי ההצלה השונים הפועלים בישראל צריכים לקבל מידע זה במקביל, כדי לאפשר הפנייה מראש של המטופל ישירות לבית חולים בו זמין מצנתר מוח. בנוסף, חייבים למצוא  פתרון טכנולוגי לחסמים בהעברת מידע בבתי החולים כך שהמידע ההדמיתי והקליני יעבור בצורה מהירה ויעילה בין בתי החולים ושירותי החירום. ולבסוף, אך לא פחות חשוב, יש צורך לפעול וליזום תכנית כוללנית לטווח ארוך למניעה ראשונית ושניונית של שבץ מוחי. שבץ מוחי היא בין מחלת המוח היחידה שאפשר למנוע אותה בכ90% ולכן יש להתמקד באוכלוסיות בסיכון, ובטיפול הרפואי מתאים של מי שכבר עבר שבץ מוחי. חשוב לאמץ טכנולוגיות למניעה של שבץ  מוחי, ולהבטיח שיקום כדי למנוע שבץ מוחי נוסף”.