משני מחקרים גדולים  מארצות הברית שפורסמו בכתב העת Archives of Internal Medicine עולה כי מגמת השימוש המופרז בטיפול אנטיביוטי נמשכת גם כיום.

במאמר הראשון בחנו החוקרים את השונות הגיאוגרפית במתן מרשמים לטיפול אנטיביוטי במבוגרים. החוקרים בחנו את מגמות מתן מרשמים לטיפול אנטיביוטי באזורים שונים במספר גישות שונות: לפי מדינות, לפי ארבעה אזורים ארציים (צפון-מזרח, דרום, מערב ומערב-תיכון), ובאמצעות הערכת הנתונים מבתי חולים. הם גם בחנו את מגמות הטיפול האנטיביוטי לפי עונות השנה.

החוקרים מצאו כי בדרום המדינה תועדה השכיחות הגבוהה ביותר של טיפול אנטיביוטי, כאשר בממוצע, 21.4% מהחולים בכל רבעון קיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי. בחולים במדינות המערב היקף הטיפול האנטיביוטי היה הנמוך ביותר, כאשר רק 17.4% מהחולים קיבלו מרשם לטיפול זה בכל רבעון.

בכל האזורים, שיעור מתן המרשמים לטיפול אנטיביוטי היה הגבוה ביותר ברבעון הראשון (ינואר-מרץ) ועמד על 20.9%, כאשר השיעור הנמוך ביותר תועד במהלך הרבעון השלישי (יולי-ספטמבר), עם שכיחות של 16.9%.

השונות אינה מוסברת ע”י הבדלים בשכיחות זיהומים בין אזורים ובין עונות שונות. באזורים בהם נהוג שימוש רב בטיפול אנטיביוטי, לעיתים קרובות נרשמו שיעורים נמוכים יותר של דלקת ריאות חיידקית.

החוקרים מאמינים כי באזורים הגיאוגרפיים בהם הטיפול האנטיביוטי נפוץ צפויה תועלת לתוכניות שמטרתן להפחית שימוש מיותר בתרופות אלו, והם מדגישים כי למרות שקשישים מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכים בנוכחות זיהומים חיידקיים, הם גם עשויים להיות בסיכון מוגבר לתופעות לוואי של טיפולים אנטיביוטיים.

במחקר השני בחנה קבוצה של חוקרים את המגמות הארציות של טיפול אנטיביוטי למבוגרים בארצות הברית, שאובחנו עם דלקת סינוסים חדה.

הממצא העיקרי היה כי למרות שמרבית המקרים הללו נובעים מזיהומים נגיפיים ולטיפול אנטיביוטי אין ערך רב בטיפול בזיהומים אלו, מתן טיפול אנטיביוטי רחב-טווח, דוגמת קינולונים ומקרולידים,היה נפוץ מאוד.

החוקרים מצאו כי עד 2012, מוקסיפן היה הטיפול האמפירי המומלץ למקרים של סינוסיטיס חיידקית. הנחיות חדשות ממליצות עתה על מתן אוגמנטין במקרים אלו.

החוקרים התבססו על נתונים מהשנים 2000-2009 ובחנו את שיעור הביקורים לרופאים בשל סינוסיטיס חדה, בעקבותיהם ניתן מרשם לטיפול אנטיביוטי, וכן את שיעור המקרים בהם ניתן מרשם לטיפול במוקסיפן. החוקרים לא כללו חולים עם אבחנות נלוות (דוגמת זיהום בדרכי השתן), העשויות לדרוש טיפול אנטיביוטי.

מהמחקר עלה כי למעלה מ-80% מהחולים שאובחנו עם דלקת חדה של הסינוסים קיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי, למרות עדויות מצטברות לפיהן התועלת של טיפול אנטיביוטי במקרים אלו היא מוגבלת.

החוקרים מצאו כי טיפול אנטיביוטי ניתן ב-83% מהביקורים בשל דלקת חדה של הסינוסים, וכי שיעור המרשמים לא השתנה משמעותית במהלך תקופת המחקר (P=0.85). מוקסיפן, הטיפול המומלץ בתקופה בה נאספו הנתונים, ניתן רק ב-17% מהמקרים. התרופות הנפוצות האחרות היו מקרולידים (29%), קינולונים (19%) ואוגמנטין (16%).

החוקרים קוראים לערוך שינויים בהרגלי הטיפול במקרים של דלקת סינוסים חדה, ומציינים את הסכנה להתפתחות עמידות לטיפולים אנטיביוטיים בארצות הברית.

Arch Intern Med. Published online September 24, 2012

לידיעה במדסקייפ