מחלות זיהומיות

חששות לפגמים וכשלים חמורים בתהליך בדיקת מחקרים הבודקים יעילות תרופות (הארץ/גרדיאן)

“הארץ” מפרסם היום (בעמוד הראשון) מאמר שנכתב ע”י בן גולדאקר ופורסם במקור בגרדיאן, אשר גם פירסם ספר בנושא זה בשם Bad Pharma, ממנו עולה כי קיים חשש שתרופות רבות זוכות לאישור הרשויות על בסיס מידע חלקי בלבד של מחקרים “מוצלחים” וגניזה של מחקרים פחות מחמיאים לתרופה הנחקרת.

הטענה החמורה ביותר של המחבר היא שחברות התרופות מפרסמות באופן סלקטיבי בספרות המקצועית מחקרים שבוצעו על תרופות המועמדות לרישום, ואלה אף המחקרים שנבחנים ע”י הרשויות לאישור התרופות. לטענת המחבר, מחקרים שהחברות אינן מעוניינות בפירסומם בשל תוצאות לא מספקות, או שיעור גבוה של תופעות לוואי אינן מדווחות כלל, ולכן תהליך האישורים של התרופות מבוסס למעשה על מידע חלקי בלבד.

כדוגמא, מציג הכותב, רופא בעצמו, כיצד שוכנע לרשום את תרופת הרבוקסטין (

אדרונקס, פייזר) לדיכאון לאחר שעיין במחקרים שפורסמו על התרופה, ורק מאוחר יותר גילה כיצד מחקרים רבים, לא חיוביים, על התרופה לא הוצגו או פורסמו בעיתונים הרפואיים המובילים מכיוון שהחברה שפיתחה ושיווקה את התכשיר לא הייתה מעוניינת בכך.

לכתבה ב”הארץ”  (כדאי לעיין גם בתגובות הרבות לכתבה זו ב”הארץ”)

לכתבה המקורית בגרדיאן

הערת המערכת: ככל הידוע לנו חלו בשנים האחרונות שינויים בתקנות , לפחות בארה”ב במסגרת ה-FDA , מה שמכונה ה-FDAAA  ,  אשר מחייבות את חברות התרופות להציג את מימצאי כל המחקרים באתר אינטרנט ציבורי, ללא אפשרות להסתיר מחקרים שהם פחות חיוביים מבחינתם. אפשר לקרוא כאן את ההסבר באתר ה-FDA .

קיימים מס’ אתרים אשר מציגים נתונים שוטפים על מחקרים “רצים” כמו  ה-http://clinicaltrials.gov      , או האתר של ה-WHO  המאפשרים חיפוש מחקרים מתוך מאגר מידע של מחקרים במימון ציבורי או פרטי.

יחד עם זאת, כפי שאפשר לקרוא במאמר  זה ב-BMJ שבחן את מידת ההיענות לדיווח על תוצאות מחקרים בתוך שנה אחת מיום הרישום במאגר כי מרבית המחקרים לא דיווחו תוצאות על תוצאות במהלך השנה הראשונה. 

לא ברורה גם מידת היישום של התקנות במחקרים שאינם כפופים ל-FDA . אפשר לראות במכתב זה שנשלח לעורך ה-BMJ את החשש של הכותב מכך שמחקרים רבים מתבצעים ללא רישום ופיקוח ולכן מעלה הכותב את הצורך בחקיקה בינלאומית.  

יש לציין גם שאי דיווח על תוצאות מחקרים ע”י חברות תרופות מתוך חשש שהמידע עלול לפגוע במכירות התרופות מוגדר כעבירה על החוק והוביל כבר לענישה והטלת קנסות כבדים על חברות שנתפסו בכך.  יכול להיות שיש מקום להגדיר מעשים אלה כעבירות פליליות שהעונש שיוטל בגינם על מנהלי חברות תרופות יכלול גם מאסר משמעותי בפועל בכדי ליצור הרתעה מספקת שתמנע מפני סיטואציות בלתי ראויות בעליל שמחבר המאמר והספר, בן גולדאקר,  מדווח עליהם.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה