מחלות זיהומיות

ההשפעה של טיפול באיבופרופן או פראצטמול על השמיעה (Am J Epidemiology)

מתוצאות נתוני מחקר Nurses’s Health Study II עולה כי הטיפול באיבופרופן או פראצטמול (אקמול) במשך למעלה מיומיים בשבוע, לווה בסיכון מוגבר לאובדן שמיעה.

החוקרים כותבים כי אובדן שמיעה הינה תופעה נפוצה, הפוגעת בכשני-שליש מהנשים בשנות השישים לחייהן. גם הפרעה קלה בשמיעה עשויה להשפיע על כישורי התקשורת והאינטראקציה החברתית, להשפיע לרעה על היצרנות במקום העבודה, על הקשרים החברתיים ואיכות החיים.

לדברי החוקרים, בעבר הם מצאו קשר בין טיפול קבוע בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, פראצטמול או אספירין ובין סיכון מוגבר לאובדן שמיעה בגברים. במחקר הנוכחי הם ביקשו לנתח את הקשר בין טיפול במשככי כאבים והסיכון לאובדן שמיעה בנשים שלקחו חלק במחקר Nurses’ Health Study II. הסקירה כללה למעלה מ-60,000 נשים מהמחקר המקורי שכלל 116,430 נשים, שהשיבו על השאלון העיקרי (בשנת 2009) בו נשאלו אם סבלו מהפרעות שמיעה, כאשר הן לא סבלו מבעיות שמיעה לפני שנת 1995 או טינטון. השימוש במשככי כאבים נכלל בשאלונים משנת 1995 וכל שנתיים לאחר מכן, הסקירה התמקדה באיבופרופן, פראצטמול ואספירין. התוצא העיקרי היה דיווח עצמי על אובדן שמיעה, כפי שנקבע בשאלונים בשנת 2009.

במהלך מעקב של כ-760,000 שנות-אדם, החוקרים זיהו קשר בלתי-תלוי בין טיפול באיבופרופן ופראצטמול ובין סיכון מוגבר לאובדן שמיעה.

באשר לאיבופרופן, הסיכון היחסי המתוקן לאובדן שמיעה היה 1.13 עם שימוש במשך 2-3 ימים בשבוע, 1.21 עם שימוש במשך 4-5 ימים בשבוע ו-1.24 בקרב אלו שנטלו את הטיפול במשך 6-7 ימים בשבוע, בהשוואה לאלו שנטלו את הטיפול פחות מפעם בשבוע. באשר לפראצטמול, הסיכון היחסי עמד על 1.11, 1.21 ו-1.08, בהתאמה.

למרות שטיפול קבוע באיבופרופן לווה בסיכון מוגבר לאובדן שמיעה, לא נמצא קשר בין טיפול קבוע בתרופות אחרות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs). טיפול באספירין לא לווה בסיכון מוגבר לאובדן שמיעה.

החוקרים דנים במנגנונים האפשריים האחראיים לאובדן השמיעה עם משככי הכאבים שנבחנו במחקר, ומתייחסים לממצאים שעלו ממחקרים קודמים. הם מכירים במגבלות המחקר, כולל ההתבססות על תוצא סיום שמקורו בדיווח-אישי מצד החולים, העדר מידע אודות חשיפה לרעש במהלך החיים וערפלנים אפשריים אחרים, העדר מידע אודות מינוני משככי הכאבים בשימוש והעובדה שלא ניתן היה לבחון את הקשר בין אופיואידים ואובדן שמיעה.

Am J Epidemiology, published online 29th August 2012

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה