מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי ייתכן ורופאים בארצות הברית נוטים לטפל מהר יותר בונקומיצין בחולים תחת טיפולי דיאליזה המפתחים זיהום בזרם הדם ע”י MSSA (Methicillin Susceptible Staphylococcus aureus). Cefazolin עשוי להוות אפשרות טיפול טובה יותר, לפי תוצאות המחקר.

החוקרים בחנו את מגמות השימוש באנטיביוטיקות בחולים תחת טיפולי המודיאליזה המפתחים זיהומי MSSA. הם מצאו כי טיפול ב-Cefazolin לווה בשיעורי תחלואה ותמותה נמוכים יותר משמעותית, בהשוואה לונקומיצין. עם זאת, ונקומיצין ניתן ליותר ממחצית החולים, ופחות מ-20% מהחולים טופלו ב-Cefazolin.

לאור הממצאים, החוקרים מזהירים כי ייתכן והטיפול בונקומיצין ניתן יתר על המידה לטיפול בזיהומי MSSA בזרם הדם בחולי המודילאיזה בארצות הברית.

חולים עם מחלת כליות סופנית מצויים בסיכון מוגבר לבקטרמיה ע”י MSSA, המהווה 19-26% מכלל המקרים. גם במקרים של טיפול אנטי-מיקרוביאלי, שיעורי התמותה עקב זיהומי S. aureus בזרם הדם עולים על 20%, עם שיפור קל בלבד במהלך העשורים האחרונים.

ניתן לטפל בזיהום באמצעות תכשיר אנטיביוטי מתאים; עם זאת, לא נערכו מחקרים רבים להערכת הרגלי הטיפול ותוצאות הטיפול, בעיקר בחולים לא-מאושפזים עם מחלת כליות סופנית.

החוקרים התבססו על תרביות דם שנאספו מקרוב ל-300,000 חולי המודיאליזה בין 1 בינואר, 2006, ועד 31 בדצמבר, 2010, וזיהו מקרים של זיהומי MSSA וסיווגו את התוצאות לפי הטיפול. החולים בקבוצת הטיפול השונות היו דומים בטוח הגילאים, מחלות הרקע, שיעור הצנתרים וריכוז מעכב מינימאלי של ונקומיצין.

שיעור הזיהומים בזרם הדם עמד על 15.4 ל-100 שנות מטופל-חוץ, כאשר זיהומי S. aureus אירעו בקצב של 4.0 ל-100 שנות מטופל-חוץ. שיעורי MSSA ו-MRSA עמדו על 2.1 ו-1.9 ל-100 שנות מטופל-חוץ, בהתאמה.

שבוע לאחר דגימת תרביות דם, 74.7% ממטופלי חוץ עם MRSA טופלו בונקומיצין, שהיה התכשיר האנטיביוטי הנפוץ בשימוש. בדומה, 56.1% ממטופלי החוץ עם בקטרמיה ע”י MSSA טופלו בונקומיצין, בהשוואה ל-16.7% ממטופלי-חוץ שטופלו ב-Cefazolin (p<0.001) שבוע לאחר איסוף דגימת תרבית הדם. גם לאחר שבועיים, שיעור חולים גבוה למעלה מכפליים קיבלו מרשם לטיפול בונקומיצין, בהשוואה ל-Cefazolin.

ונקומיצין לווה בתוצאות הטובות ביותר בחולים עם MRSA.

עם זאת, בחולים עם MSSA שטופלו ב-Cefazolin, הסיכון המשולב לתמותה או אשפוזים על-רקע זיהומים היה נמוך ב-38% בהשוואה לחולים שטופלו בונקומיצין (HR = 0.62), והסיכון לאלח-דם היה נמוך ב-48% (HR = 0.52).

מניתוח סטטיסטי של הנתונים עלה כי טיפול ב-Cefazolin לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז ותמותה, גם לאחר אי-הכללת חולים עם אלרגיה ל-Cefazolin ופניצילין, כאשר יחס הסיכויים תוקנן מחדש לתרבית הדם החיובית הראשונה של החולים בחלון של 60 ימים, וכאשר החוקרים כללו חולים ששבו מאשפוז ואלו שהחלו בטיפול אנטיביוטי למעלה משבוע לאחר איסוף תרביותהדם.

שיעור החולים עם בקטרמיה ע”י MSSA שטופלו בונקומיצין עלה מ-49.4% בשנת 2006 ל-66.4% בשנת 2010, בעוד שהשימוש ב-Cefazolin בחולים אלו ירד ב-8%.

החוקרים מציינים כי כיום אין הנחיות בנוגע לטיפול בזיהומים בזרם הדם בחולים תחת טיפולי המודיאליזה ואלו צפויים להפחית את השונות בטיפול בזיהומים בחולים אלו.

J Am Soc Nephrol. Published online August 16, 2012

לידיעה במדסקייפ