מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Canadian Medical Association Journal עולה כי טיפול ב-Moxifloxacin (מגאקסין) ו-Levofloxacin (טאבניק) עשוי להביא לעליה בסיכון לנזק כבדי חד במבוגרים.
לאחרונה עלו חששות הנוגעים לבטיחות השימוש בשני התכשירים האנטיביוטיים הללו, השייכים למשפחת פלאורוקינולונים. תכשירים ממשפחת פלאורוקינולונים הינם בין התכשירים הנפוצים ביותר בשימוש בצפון אמריקה ושכיחות המרשמים לטיפול ממשיכה לעלות.
עם העליה בשימוש בתכשירים אנטיביוטיים אלו, הופיעו תופעות לוואי לא-צפויות, כולל המוליזה, אי-ספיקת כליות, רעילות כבדית, הארכת מקטע QT ואירועים חמורים אחרים שהובילו להסרה מהמדפים של חלק מהתכשירים האנטיביוטיים השייכים למשפחה זו (דוגמת Temafloxacin, Grepafloxacin, Trovafloxacin ולאחרונה, Gatifloxacin). ה-EMA (European Medicines Agency) הביעה לאחרונה חשש באשר לפוטנציאל הרעילות הכבדית עם טיפול ב-Moxifloxacin ומשרד הבריאות הקנדי העלה סוגיות הוגעות לסיכון לנזק כבדי על-רקע Moxifloxacin.
למרות זאת, פורסמו מחקרים אפידמיולוגיים מעטים באשר לבטיחות פלאורוקינולונים. לשם כך, החוקרים ערכו מחקר מבוסס-אוכלוסיה, מקרה-ביקורת, להערכת הקשר בין טיפול בפלאורוקינולונים ובין אשפוזים עקב נזק כבדי חד.
החוקרים התמקדו במדגם מטופלים בגילאי 66 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת כבד, שקיבלו טיפול בתכשיר אנטיביוטי רחב-טווח.
ניתוח הנתונים היה מוגבל לחולים שאושפזו בתוך 30 ימים ממתן מרשם לטיפול באחת מחמש תרופות אנטיביוטיות נפוצות: Clarithromycin, Cefuroxime, Moxifloxacin, Levofloxacin או Ciprofloxacin.
החוקרים התמקדו ב-144 מבין 746 חולים שזוהו במהלך המחקר, והתאימו להם 144 נבדקים מבין 1409 ביקורות שקיבלו אחת מחמש התרופות האנטיביוטיות, אך לא אושפזו לבית החולים בשל נזק כבדי חד. הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 77.4 שנים במשתתפים בקבוצת המקרים ו-77.0 בקבוצת הביקורת; 47.2% מהמשתתפים בקבוצת המקרים ו-47.9% מאלו בקבוצת הביקורת היו נשים.
בקבוצת המקרים, חציון הזמן ממילוי המרשם לטיפול אנטיביוטי ועד לאשפוז בבית החולים עקב נזק כבדי חד עמד על 9 ימים וחציון משך האשפוז בבית החולים היה שמונה ימים. 88 מהחולים עם נזק כבדי חד (61.1%) הלכו לעולמם במהלך האשפוז בבית החולים.
בסה”כ, כ-2.86 מחזורי טיפול אנטיביוטי לוו ב-172 אשפוזים לבית החולים בשל נזק כבדי חד (חלק מ-144 המקרים אושפזו למעלה מפעם אחת), או כשישה אשפוזים ל-100,000 חשיפות.
בהשוואה ל-Clarithromycin, טיפול ב-Moxifloxacin לווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון לאשפוז בשל נזק כבדי חד (יחס סיכויים של 2.20, p=0.009). טיפול ב-Levofloxacin לווה בסיכון נמוך יותר, אך מובהק סטטיסטית לרעילות כבדית, בהשוואה לסיכון שתועד עם Moxifloxacin (יחס סיכויים של 1.85, p=0.046).
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שהתוצאות דורשות מחקרים נוספים לאישורן, הרושם שלהם הוא כי יש לשקול הוספת תווית אזהרה לטיפול ב-Moxifloxacin ו-Levofloxacin.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!