מחלות זיהומיות

טיפול בתרכיזי גורמי קרישה כנגד השינויים בתפקודי הקרישה על-רקע טיפול ב-Apixaban (מתוך American Heart Association Emerging Science Series Report)

במהלך הרצאה מצולמת ברשת מטעם ה-American Heart Association  דיווחו חוקרים על תוצאות מחקרי מעבדה מתקדמים שהתבססו על דם הומאני ושהוכיחו כי תתכן נסיגה בפעילות של אחד מנוגדי הקרישה החדשים, Apixaban, באמצעות מתן פקטורי קרישה, אם כי דרושים מחקרים נוספים במטרה להבין את המינונים המתאימים.

לדברי החוקרים, למרות שכבר החלו מחקרים בתחום במטרה לפתח נוגדנים לתרופות החדשות הללו, ייתכן כי יידרשו עוד שנים בטרם אלו יהיו זמינים בשוק. בשלב זה, דרוש פרוטוקול לטיפול במידת הצורך, למשל, כאשר נדרשת התערבות ניתוחית או בחולה שהיה מעורב בתאונה.

המומחים מסבירים כי הם מטפלים בכל שבוע בשניים או שלושה חולים הנדרשים לנסיגה של הפעילות נוגדת הקרישה תחת טיפול בתכשירים החדשים. לרוב, החולים קיבלו את הטיפולים הללו מהקרדיולוגים או הנוירולוגים, ולעיתים החולים ואף הרופאים אינם יודעים מהו התכשיר שניתן להם.

החוקרים פירטו את הנוהל המקובל בבית החולים שלהם, שהתפתח בעקבות הפרוטוקול לטיפול בחולים הנוטלים קומדין. כאשר פונה לבית החולים חולה המטופלים באחד מנוגדי הקרישה החדשים, והוא מצוי בסיכון לדימום, נהוג לערוך מספר בדיקות, כולל PTT ו-aPTT, הזמינים כל יום וכל היום ולאחר מכן ניתנה מנה סטנדרטית של PCC. נהוג לתת 50 יחידות לק”ג, ולמעשה הפרוטוקול כולל לרוב מתן מנה סטנדרטית של 4000 יחידות, במטרה להקל על הרופאים או המנתחים.

פרוטוקול זה היה בשימוש במשך מספר חודשים ולא תוארו סיבוכים עקב מתן PCC. חלק גדול מהרופאים עדיין מנסים להביא לנסיגת ההשפעה נוגדת הקרישה עם פלזמה בחולים אלו, שאינם מתמודדים היטב עם עודף נפח. החוקרים גם מאמינים כי גישת מתן PCC תהיה טובה יותר בחולים המטופלים במעכבי פקטור Xa, בהשוואה למטופלים ה-Dabigatran. לדבריהם, הם מודדים את זמן התרומבין, ובמידה ותקין, אזי החולה ככל הנראה פינה את התרופה. עם זאת, בהעדר גישה אחרת, הם בוחרים ב-PCC גם כטיפול להסגת ההשפעה של Dabigatran, אך אינם יודעים אם יעיל.

מומחים מציינים כי השימוש ב-PCC בארצות הברית פחות מקובל בהשוואה לאזורים אחרים. תכשירי PCC הזמינים בקנדה ובאירופה כוללים את כל ארבעת הפקטורים התלויים בוויטמין K (II, VII, IXו-X), בעוד שאלו הזמינים בארצות הברית כוללים רמות נמוכות של פקטור VII, ולכן מדובר בתרכיז של שלושה פקטורים בלבד.

החוקרים הסבירו כי במסגרת המחקר הם נטלו דגימות דם ממתנדבים בריאים, להם הוסיפו Apixaban, בתנאי מעבדה, במינון של 200 ננוגרם למ”ל, שהוא כפול מהריכוז של התרופה הצפוי לאחר טיפול סטנדרטי. פקטורי קרישה שונים Recombinant Factor VII (נובוסבן) במינון 270 מיקרוגרם לקילוגרם; Activated PCC במינון 75 יחידות לק”ג; ו-PCC Beriplex במינון 50 IU/kg נבדקו במגוון מבחנים: תפקוד טסיות בשיעורי גזירה גבוהים, ייצור תרומבין, מדדי ויסקואלסטיים ובדיקות דם דרך כלי דם פגועים.

תרכיזי הפקטורים השונים פיצו באופן שונה על השינויים בקרישה, אם כי התגובה לפקטורים אלו לא הייתה הומוגנית בכל הבדיקות. החוקרים מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים במטרה לקבוע את המינונים הנכונים של פקטורי קרישה אלו, הנדרשים בכדי להביא לנסיגה בפעילות נוגדת הקרישה.

American Heart Association Emerging Science Series Report

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    טיפול ב-Hydroxyurea (הידראה) אינו מפחית משמעותית רזרבה שחלתית בבנות ונשים עם מחלת אנמיה חרמשית ולכן ייתכן ואין צורך בטיפולים לשימור פוריות בטרם התחלת הטיפול התרופתי באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. המחקר כלל מספר מרכזים בצרפת והחוקרים בחנו את רקמת השחלות של 76 בנות ונשים צעירות עם אנמיה חרמשית, שעברו […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה