מחלות זיהומיות

מה בין הטיפול באזיתרומיצין ובין הסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם? (N Engl J Med)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר רטרוספקטיבי מהן עולה כי במהלך חמישה ימי טיפול באזיתרומיצין, נרשמה עליה אבסולוטית קטנה במקרי תמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם.

החוקרים הציגו את ממצאי העוקבה הרטרוספקטיבית להערכת תמותה בחולים שטופלו באזיתרומיצין. הם שיערו כי במטופלים בתרופה זו, בהשוואה לחולים שלא טופלו באנטיביוטיקה וחולים שנטלו תרופות אנטיביוטיות נבחרות אחרות, תחול עליה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, בפרט תמותה לבבית פתאומית. מסך העדויות עולה כי לאזיתרומיצין השפעות המעודדות הפרעות קצב ולכן הטיפול מעלה את הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית.

מדגם המחקר כל משתתפים שקיבלו מרשם לטיפול באזיתרומיצין (347,795 מרשמים), ובאמצעות ניתוח סטטיסטי התאימו החוקרים בין חולים שלא נטלו טיפול אנטיביוטי (1,391,000 מרשמים) וחולים שנטלו אמוקסיצילין (1,348,672 מרשמים), ציפרופלוקסצין (264,626 מרשמים) או לבופלוקסצין (193,906 מרשמים). יעדי הסיום העיקריים של המחקר כללו תמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל סיבה. המדגם נועד לזהות עליה בסיכון לתמותה עקב השפעות לבביות קצרות-טווח של הטיפול התרופתי.

במהלך טיפול בן חמישה ימים, בחולים שנטלו אזיתורמיצין, בהשוואה לאלו שלא נטלו טיפול אנטיביוטי, נרשמה עליה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 2.88, p<0.001) ותמותה מכל-סיבה (HR = 1.85, p=0.002). בחולים שנטלו אמוקסיצילין לא נרשמה עליה בסיכון לתמותה במהלך תקופה זו.

בהשוואה לאמוקסיצילין, טיפול באזיתרומיצין לווה בסיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 2.49, p=0.002) ותמותה מכל סיבה (יחס סיכון של 2.02, p=0.005), עם כ-47 מקרי תמותה נוספים על-רקע מחלות לב וכלי דם למיליון משטרי טיפול; בחולים בעשירון העליון מבחינת הסיכון למחלות לב וכלי דם נרשמו 245 מקרי תמותה נוספים על-רקע מחלות לב וכלי דם, למיליון משטרי טיפול.

הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית היה גבוה יותר משמעותית עם אזיתרומיצין, בהשוואה לציפרופלוקסצין, אך לא היה שונה משמעותית מהסיכון עם לבופלוקסצין.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במהלך חמישה ימי טיפול באזיתרומיצין, חלה עליה קלה בתמותה קרדיווסקולארית. בהשוואה לאמוקסיצילין, נרשמה 47 מקרי תמותה נוספים למיליון מחזורי טיפול באזיתרומיצין; בחולים בעשירון העליון בסיכון למחלות לב וכלי דם, נרשמו 245 מקרי תמותה קרדיווסקולארית נוספים למיליון מחזורי טיפול.

N Engl J Med 2012; 366:1881-1890

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה