מחלות זיהומיות

מרשמים לתרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית ניתנות לעיתים קרובות מעבר להתוויות המאושרות (Arch Intern Med)

לעיתים קרובות, רופאים מטפלים נותנים מרשמים לתרופות, בעיקר תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, להתוויות שלא קיבלו את אישורי הרשויות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Internal Medicine.

החוקרים מדווחים כי התרופות המשמשות בשכיחות הגבוהה ביותר מעבר להתוויות המאושרות כוללות נוגדי-פרכוסים, תרופות אנטי-פסיכוטיות ונוגדי-דיכאון. התופעה נפוצה יותר בנשים ובמטופלים בריאים יותר, בהשוואה לגברים או מטופלים חולים. תרופות ישנות יותר, אלו שאושרו לפני שנת 1981, לוו גם הן בשימוש נפוץ מעבר להתוויות, בהשוואה לתרופות שאושרו לאחר שנת 1995, ורופאים המעדיפים רפואה מבוססת-ראיות נוטים לרשום פחות תרופות מחוץ להתוויות.

במסגרת המחקר התבססו החוקרים על נתונים מהרשומות האלקטרוניות XXI Century מטעם Medical Office בקוויבק, להערכת השימוש מעבר להתוויות. במערכת זו, חייבים הרופאים לציין את ההתוויה לטיפול עבור כל תרופה הניתנת למטופלים. ההתוויה יכולה להיות כזו הכלולה בהתוויות המאושרות או מעבר להתוויות המקובלות, והרופאים יכולים לבחור אם לכתוב אם ההתוויה אינה רשומה, וכך יש קשר ישיר בין התרופה וההתוויה. למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון שניצל את החובה לכלול את המידע החשוב הנ”ל.

המערכת מצויה בשימוש בקוויבק משנת 2005.

מהנתונים עולה כי סך כולל של 113 רופאים מטפלים רשמו 253,347 מרשמים אלקטרוניים לכ-50,000 מטופלים בגילאי 18-100 שנים, בתקופה שבין ינואר 2005 ועד דצמבר 2009.

החוקרים מצאו כי בסך הכל, השכיחות של שימוש מעבר להתוויות עמדה על 11%. מבין המרשמים שניתנו מחוץ להתוויות, ב-79% מקרים לא הייתה עדות מדעית משמעותית.

מתן מרשמים לטיפול מחוץ להתוויות היה שונה מאוד בין משפחות תרופות שונות. תרופות בעלות פעילות במערכת העצבים המרכזית היו הנפוצות ביותר לשימוש מחוץ להתוויות (26.3%). מבין התרופות בעלות השפעה על מערכת העצבים המרכזית שניתנו מחוץ להתוויות בשכיחות הגבוהה ביותר, מציינים החוקרים את נוגדי הפרכוסים (66.6%), תרופות אנטי-פסיכוטיות (43.8%) ונוגדי-דיכאון (33.4%).

תרופות ספציפיות שהיו נפוצות בשימוש מעבר להתוויות המאושרות כללו את Quinine Sulphate (99.5% מהמרשמים), לאחריה Gabapentin (99.2%), Clonazepam (96.2%), Amitriptyline Hydrochloride (93.7%), Trazodone Hydrochloride (92.6%) ו-Betahistine Dihydrochloride (91.5%).

תרופות נגד זיהומים היו השניות בשכיחותן (17.1%) ולאחריהן תרופות לטיפול באוזניים, באף ובגרון.

תרופות לטיפול בסוכרת (0-2%), תרופות להורדת רמות שומנים בדם (0-5%) ותרופות נגד מיגרנה (0%) היו בשימוש הכי פחות נפוץ להתוויות שאינן מאושרות.

מהמחקר עולה עוד כי נשים נטו לקבל יותר תרופות מחוץ להתוויות, בהשוואה לגברים (11.8% לעומת 9.7%), ככל הנראה מאחר שבנשים קיימת נטייה גבוהה יותר לטפל בבעיות דוגמת חרדה, כאב רגליים לילי ונדודי שינה, ומרשם לטיפול מחוץ להתוויות נפוץ יותר במצבים אלו. בנוסף, כאמור, בקרב רופאים שהעדיפו לנקוט בגישות רפואה מבוססת-ראיות נרשמה שכיחות נמוכה יותר של מתן מרשמים לטיפול מחוץ להתוויות המאושרות.

Arch Intern Med. Published online April 16, 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה