מחלות זיהומיות

טיפול בסטרואידים והסיכון להופעת מחשבות אובדניות והפרעות נוירו-פסיכיאטריות (AJP in Advance)

ממחקר חדש עולה כי טיפול בסטרואידים מלווה במחשבות אובדניות והפרעות נוירו-פסיכיאטריות חמורות. במחקר מבוסס-אוכלוסייה גדול שכלל מבוגרים בבריטניה, בקרב אלו שטופלו בסטרואידים נרשמה עליה של כמעט פי שבע בשכיחות ניסיונות אובדניים, עליה של למעלה מפי חמש בסיכון להתפתחות דליריום, עליה של למעלה מפי ארבע להתפתחות מאניה וסיכון כפול כמעט לדיכאון, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי.

בנוסף, בחולים מתחת לגיל 30 נרשם סיכון מוגבר במיוחד לניסיונות אובדניים, כאשר בנשים היה סיכון גבוה יותר לדיכאון ובנשים תואר סיכון מוגבר למאניה ודליריום/בלבול/חוסר-התמצאות. מינונים גבוהים יותר של הטיפול התרופתי נקשרו גם בסיכון מוגבר יותר לסיבוכים.

חולים המטופלים בסטרואידים אינם תמיד מודעים לכך שתסמינים הנוירו-פסיכיאטריים שהם חווים נובעים מהטיפול התרופתי. לפיכך, הם קוראים לרופאים לתת את הדעת להופעת תסמינים נוירו-פסיכיאטריים, המופיעים בשכיחות גבוהה ועשויים להיות מסכני חיים, במטרה ליידע את החולים ובני המשפחות ולהימנע מהטיפול בסטרואידים, במידת האפשר.

במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הנתונים מרשת THIN (The Health Improvement Network) אודות כל המשתתפים בגילאי 18 שנים ומעלה, שפנו למרפאות בבריטניה בין השנים 1990-2008. המחקר כלל כ-372,000 משתתפים שקיבלו מרשם לטיפול אחד לפחות בסטרואידים (גיל ממוצע של 57.5 שנים, 59.1% נשים; 24% עם היסטוריה של הפרעה נוירו-פסיכיאטרית).

מהתוצאות עולה כי חולקו 786,868 מרשמים לטיפול פומי בסטרואידים. עוד דווח כי 90 מטופלים ערכו ניסיון אובדני, עם 19 מקרי אובדנות; כמו כן, דווח על 10,220 מקרים של הפרעות נוירו-פסיכיאטריות חמורות.

ההיארעות של כל אחד מהסיבוכים הללו עמדה על 22.2 ל-100 שנות-אדם בסיכון. יחס הסיכון המתוקן להתנהגות אובדנית עמד על 6.89, עם יחס סיכון של 5.14 לדליריום/בלבול, 4.35 למאניה, 1.83 לדיכאון ו-1.45 להפרעת חרדה.

גורמי סיכון משמעותיים אחרים לסיבוכים כללו מינון יומי גבוה של הטיפול התרופתי והיסטוריה של הפרעות קודמות. באופן מפתיע, תואר סיכון נמוך יותר עם טיפול קודם בסטרואידים.

כאשר החוקרים בחנו את הנתונים אודות תתי-קבוצות של מטופלים, הם מצאו כי בנשים שטופלו בסטרואידים תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לדיכאון, בהשוואה לגברים שקיבלו את הטיפול התרופתי, אך כי בגברים הסיכון היה גבוה יותר למאניה ודליריום/בלבול/חוסר התמצאות.

ככל שהמטופל היה מבוגר יותר, כך הסיכון היה גבוה יותר להופעת מאניה, דיכאון ודליריום/בלבול/חוסר התמצאות. עם זאת, בקרב צעירים שטופלו בתרופות (גילאי 18-30) נרשם סיכון גבוה יותר להתנהגות אובדנית.

הדרכת המטופלים ובני המשפחה באשר לסיבוכים אלו והגברת המודעות של הרופאים המטפלים עשויה לסייע בניטור מוקדם. נדרש משנה זהירות במתן תרופות אלו, בפרט כאשר הסיבה למתן הטיפול אינה חלק מההמלצות הקליניות המקובלות.

AJP in Advance. Published online February 17, 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון (PLoS One)

    אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון (PLoS One)

    בהשוואה לתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם מחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון וסוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווים בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה