שני עשורים לאחר שעשרות אלפי אזרחים וחיילים איראנים נחשפו לגז חרדל במהלך מלחמת עיראק-אירן, הנזקים של הפגיעה הכימית עודנם קיימים. במאמר שפורסם במהדורת 17 במרץ של כתב העת Ophthalmology מפרטים מומחים את הטיפול בהופעה-מאוחרת של דלקת הקרנית ב-90 חולים ששרדו לאחר חשיפה לגז חרדל וטופלו בין השנים 1984-2009 בטהרן.
כל המשתתפים במחקר היו גברים, בגילאי 34-68 שנים, וכולם נחשפו לגז חרדל ונזקיו (לא רק סיבוכים עיניים אלא גם בעיות נשימתיות ובעיות עור). החוקרים טיפלו בשתי העיניים בכל הגברים למעט חמישה, שכבר עברו אנוקלואציה.
כל הגברים אובחנו עם דלקת עפעפיים כרונית ויובש עיני, וכן סבלו מירידה בראייה, פוטופוביה, גירוי עיני ותחושת גוף זר.
במצבים קלים, החולים טופלו תחילה בדמעות מלאכותיות, חומרי סיכה וטיפות עיניים המכילות סטרואידים. אך עם התקדמות המצב, קרוב ל-80% נזקקו בסופו של דבר להתערבות כירורגית אחת, לכל הפחות, במהלך מעקב ממוצע של 8-9 שנים.
בחולים שנזקקו להשתלת קרנית, החוקרים ביצעו PK (Penetrating Keratoplasty) ב-30 עיניים ו-LK (Lamellar Keratoplasty) ב-51 עיניים. שיעורי הישרדות ללא דחיית שתל עמדו על 39% לאחר 28 חודשים בחולים לאחר PK ועל 90.3% בחולים לאחר LK.
השתלת תאי גזע לימביים בוצעה באמצעות תאים מקרוב-משפחה או מת. שיעורי הישרדות השתל עמדו על 39.1% לאחר 40 חודשים ב-32 העיניים שטופלו בגישת lrCLAL (Living Related Conjunctival-Limbal Allograft) ו-80.7% ב-40 העיניים שטופלו בגישת KLAL (Keratolimbal Allograft).
החוקרים כותבים כי גישת KLAL מאפשרת למנתחים להשתמש הן בקרנית והן בחלקים לימביים מאותו תורם, וכי ניתן להשיג כמות גדולה יותר של תאי גזע ולפתור מספר בעיות גדול יותר בו-זמנית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הפגיעה הכימית שהובילה תחילה לתסמינים קלים בסופו של דבר עשויה להביא למעורבות עינית חמורה עד כדי צורך בהתערבויות ניתוחיות. הם קוראים לערוך מחקר אקראי ומבוקר במטרה להשוות בין גישות הטיפול השונות שהוזכרו לעיל.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!