מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר פרוספקטיבי וכפול-סמיות חדש אשר פורסם בגיליון יוני של ירחון Clinical Infectious Diseases עולה כי טיפול בתרופה האנטיביוטית הותיקה Trimethoprim-Sulfamethoxazole הראה את אותה היעילות והבטיחות כמו Ciprofloxacin בהתקף חריף וחמור של מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, COPD).
החוקרים מסבירים כי טיפול אנטיביוטי בהחרפות של COPD הפך למקובל מאוד במקרים חמורים, ואולם אין לדבריהם הסכמה באשר לאילו תכשירים ספציפיים צריכים להינתן. תרופות זולות יותר כגון Amoxicillin ו-Trimethoprim-Sulfamethoxazole ניצבים בפני עמידות הולכת וגוברת של פתוגנים נשימתיים נפוצים, ומאידך התכשירים האנטי-בקטריאליים רחבי הטווח קשורים בהתפתחות של אורגניזמים עמידים וקשים לטיפול, והראיות הקיימות טרם הוכיחו בבירור את עדיפותם.
לפיכך, הקצו החוקרים בעבודתם זו 170 חולים (בגיל ממוצע של 67 שנים) הסובלים מהחמרה חריפה של COPD המצריכה הנשמה מלאכותית, באופן אקראי, לקבל טיפול ב-Ciprofloxacin (במינון 750 מ”ג פעמיים ביום) או לחילופין Trimethoprim-Sulfamethoxazole (במינון של 160/800 מ”ג פעמיים ביום).
החוקרים מדווחים כי השיעור המשולב של מקרי תמותה בבית החולים וצורך בקורסים נוספים של טיפול אנטיביוטי- שנקבע כיעד העיקרי- עמד על 16.4% בקבוצת ה-Trimethoprim-Sulfamethoxazole לעומת 15.3% בקבוצת ה-Ciprofloxacin. מרווח הזמן הממוצע ללא החרפה של המחלה היה 83 ימים ו-79 ימים, בהתאמה. החוקרים מציינים כי הבדלים אלו לא היו מובהקים סטטיסטית. בנוסף, משך ההנשמה המלאכותית ומשך האשפוז לא נבדלו אף הם בין שתי הקבוצות.
לדברי החוקרים, תופעות הלוואי היו מינוריות ודומות בין שתי הקבוצות, וחולה אחד בלבד בקבוצת ה-Trimethoprime-Sulfamethoxazole הפסיק את הטיפול בתכשיר בשל פריחה.
החוקרים מוסיפים כי נצפתה צמיחת חיידקים בתרביות כיח או אספירציות טרכיאליות ב-43% מהחולים, כשהשכיחים שבהם היו Streptococcus pneumonia, Haemophilus Influenza ו-Pseudomonas aeruginosa. בעוד שלא הייתה צמיחת מושבות חיידקים בכל המקרים, הרי שרמות גבוהות של C-reactive protein (CRP) תומכות לדבריהם במקור חיידקי להחרפות אלו.
החוקרים מסכמים כי ערכן של תרופות אנטיביוטיות ישנות יותר צריך להישקל מחדש לאור עלותן הנמוכה ויכולתן לצמצם את השימוש בתכשירים רחבי הטווח. בנוסף, הם מציעים כי החלפה לסירוגין בין תרופות אנטיביוטיות סטנדרטיות ובין מספר קבוצות שונות של תכשירים אנטימיקרוביאליים חדשים יותר על בסיס קבוע עשויה להיות שיטה יעילה להגביל את עמידות החיידקים, הן ביחידות לטיפול נמרץ והן מחוצה להן.
במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, טוען מומחה בתחום כי יתכן והשימוש באחד התכשירים מקבוצת הפלואורוקינולונים במחקר זה יכול היה להביא להשוואה מוצלחת יותר, מאחר ולהם פעילות טובה יותר כנגד S. pneumonia. עם זאת, סבור המומחה כי הרעיון של החלפה לסירוגין בין תכשירים אנטיביוטיים למניעת התפתחות של עמידות דורשת את המשך המחקר בתחום.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!