מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-8 באפריל 2010 של ה- New England Journal of Medicine, עולה כי משלב כימותרפי הכולל Cisplatin ו-Gemcitabine נמצא יעיל יותר מ-Gemcitabine בלבד לטיפול בממאירות מתקדמת-מקומית או גרורתית של דרכי המרה.

החוקרים כותבים כי סרטן דרכי המרה אינו שכיח במדינות מפותחות, אם כי היארעות המחלה נמצאת במגמת עלייה. מרבית החולים מאובחנים עם מחלה מתקדמת, ועל אף טיפול ניתוחי נוטים לסבול מהישנויות. לדבריהם, גם כאשר הגידול נמצא בשלב מתקדם תיתכן תגובה לטיפול כימותרפי, אך לא קיים משטר טיפולי פליאטיבי סטנדרטי, שכן עד כה לא נצברו ראיות מבוססות במחקרים אקראיים.

בשלב הראשון ערכו החוקרים את ה- Advanced Biliary Cancer [ABC]-01 trial, שהינו מחקר קליני אקראי בשלב 2 אשר כלל 86 חולים. במחקר השוו החוקרים בין טיפול משולב ב-Cisplatin עם Gemcitabine ובין טיפול ב-Gemcitabine בלבד, ומצאו כי בקבוצת הטיפול המשולב נצפה שיפור בהישרדות נטולת המחלה.

לאור תוצאות המחקר הראשון, הרחיבו החוקרים את המחקר למחקר קליני בשלב 3, שתוצאותיו פורסמו כעת. המחקר נערך ב-37 מרכזים באנגליה, וכלל 410 חולים עם גידולים בשלב מתקדם-מקומי או גרורתי מסוג כולנגיוקרצינומה, סרטן כיס-מרה, או סרטן של האמפולה. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי ל-2 קבוצות טיפול בן 24 שבועות. הקבוצה הראשונה כללה טיפול ב-Cisplatin במינון 25 מ”ג/מ2 ולאחריו Gemcitabine במינון 1,000 מ”ג/מ2 בימים 1 ו-8, בכל 3 שבועות למשך 8 מחזורים, בעוד שהקבוצה השנייה כללה טיפול ב-Gemcitabine בלבד במינון 1,000 מ”ג/מ2 בימים 1, 8 ו-15 בכל 4 שבועות למשך 6 מחזורי טיפול.

יעד המחקר העיקרי כלל את ההישרדות הכוללת, ויעדי מחקר משניים כללו את ההישרדות נטולת המחלה, תגובת הגידול ותופעות לוואי. חציון המעקב במחקר היה 8.2 חודשים.

ניתוח הנתונים הסופי נערך כ-8 חודשים לאחר הצטרפות המשתתף האחרון, ובשלב זה נפטרו 327 משתתפים (79.8%). ב-362 משתתפים נצפתה התקדמות של הגידול, וכ-278 מהם נפטרו.

מתוצאות המחקר עולה כי ב-303 חולים נצפתה תגובה אובייקטיבית של הגידול לטיפול. שליטה בגידול, המוגדרת כתגובה מלאה או חלקית או כמחלה יציבה, נצפתה ב-131 חולים בקבוצת הטיפול המשולב (81.4%), וב-102 חולים בקבוצת הטיפול ב-Gemcitabine בלבד (71.8%), p=0.049. החוקרים מדווחים כי תגובה מלאה נצפתה בחולה אחד מכל קבוצת טיפול. התוצאות מוצגות בטבלה הבאה:

בקבוצת הטיפול המשולב נצפה שיפור בהישרדות, לעומת קבוצת הטיפול ב-Gemcitabine, ללא קשר לסוג הממאירות של דרכי המרה. החוקרים מציינים כי לחולים בקבוצת הטיפול המשולב היה סיכוי נמוך ב-26% לתמותה, בהשוואה לחולים בקבוצת ה-Gemcitabine (HR 0.64, 95% CI 0.52-0.80). שיעור ההישרדות נטולת המחלה ל-6 חודשים היה 59.3% בקבוצת הטיפול המשולב, לעומת 42.5% בקבוצת הטיפול ב-Gemcitabine.

בקרב חולים בקבוצת הטיפול המשולב נצפה חציון הישרדות כוללת של 11.7 חודשים, בהשוואה ל-8.1 חודשים בקבוצת ה-Gemcitabine (HR 0.64, P<0.001). כמו כן, חציון ההישרדות נטולת התקדמות המחלה היה 8 חודשים בקבוצת הטיפול המשולב, בהשוואה ל-5 חודשים בקבוצת ה-Gemcitabine (p<0.001).

לדברי החוקרים, רופאים רבים מאמינים כי הטיפול המשולב ב-Cisplatin ו-Gemcitabine הוא הטיפול המקובל בממאירות זו, שכן קיימות ראיות מבוססות ליתרונותיו. כעת מתכננים החוקרים לערוך מחקרים נוספים לבדיקת יעילותן של תרופות ביולוגיות, על מנת להעריך האם ניתן לשפר את ההישרדות עוד יותר.

החוקרים מוסיפים כי ב-2 הקבוצות נמצא שיעור תופעות לוואי דומה. הם מציינים כי בקבוצת הטיפול המשולב נצפתה היארעות גבוהה יותר של נויטרופניה, אך ללא מבוהקות סטטיסטית, ומדגישים כי שיעור הזיהומים היה דומה ב-2 הקבוצות. חולים בקבוצת הטיפול ב-Gemcitabine בלבד סבלו יותר מהפרעה לתפקודי הכבד (27.1%) לעומת קבוצת הטיפול המשולב (16.7%), והחוקרים מעריכים כי ייתכן שהדבר משקף שליטה טובה יותר במחלה תחת הטיפול המשולב.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי תוספת של 3 חודשים בהישרדות חולים עם ממאירות דרכי מרה היא אמנם צנועה, אך משקפת התקדמות משמעותית בטיפול. כותבי מאמר המערכת מציינים כי תוצאות המחקר תומכות במתן טיפול משולב באופן סטנדרטי לחולים עם ממאירות מתקדמת של דרכי המרה, ומוסיפים כי דרושים מחקרים נוספים בתחום, על מנת להבין את התהליכים המולקולאריים העומדים בבסיס ממאירות זו.

N Engl J Med. 2010;362:1273-1281.

N Engl J Med. 2010;362:1335-1337.

לידיעה במדסקייפ