ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ינואר של American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine, עולה כי ללא תלות בעישון, שיעול כרוני וכיח במבוגרים צעירים הם פרדיקטורים חזקים לסיכון מוגבר להתפתחות COPD (chronic obstructive pulmonary disease).

מספר מחקרים פרוספקטיביים, ששמו לעצמם מטרה להעריך את השכיחות של COPD ביחס לנוכחות של שיעול כרוני/כיח, הניבו תוצאות סותרות. הנחיות GOLD (Chronic Obstructive Lung Disease) הגדירו שלב 0 (ספירומטריה תקינה, אך בנוכחות שיעול כרוני או כיח) במערכת ה-staging של COPD ככלי לזיהוי נבדקים הנמצאים בסיכון להתפתחות המחלה מאוחר יותר בחייהם.

משנת 1991 ועד 2002 החוקרים עקבו אחר 5002 נבדקים ללא אסתמה, שנרשמו לסקר ECRHS2 (European Community Respiratory Health Survey II). טווח הגילאים נע בין 22 ל-40 ולנבדקים היה תפקוד ריאה תקין, שהוגדר כיחס FEV1 (נפח נשיפה מאומץ לאחר דקה) ל-FVC (forced vital capacity ) של 70% ומעלה. מקרים של COPD הוגדרו כאלה עם יחס FEV1/FVC של פחות מ-70% בסוף תקופת המעקב, אך ללא דיווח של אבחנה של אסתמה מהלך המעקב.

שיעור השכיחות של COPD היה 2.8 מקרים פר 1000 שנים (רווח בר סמך [CI] 95% : 2.3-3.3). לאחר תקנון להרגלי עישון וערפלנים פוטנציאליים אחרים, שיעול כרוני עם כיח היה פרדיקטור בלתי תלוי ומשמעותי סטטיסטי של COPD (IRR [incidence rate ratio] 1.85, 95% CI :1.17-2.93), אך דיספניאה לא ניבאה COPD (IRR-0.98, 95% CI : 0.64-1.50). בהשוואה לנבדקים א-סימפטומטים, לאלה שדיווחו על שיעול כרוני עם כיח בנקודת הבסיס ובמהלך המעקב, היה סיכון כמעט פי 3 לפתח COPD (IRR– 2.88, 95% CI : 1.44-5.79).

נוכחות של שיעול כרוני/כיח מזהה תת קבוצה של נבדקים, אשר נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח COPD ללא תלות בהרגלי עישון.

מגבלות המחקר כוללות : שימוש בערכי ספירומטריה לפני שימוש במרחיבי סימפונות לזיהוי COPD במקום שימוש בערכים לאחר שימוש במרחיבי סימפונות כפי שהוצע על פי הנחיות GOLD, העובדה כי בוצעו רק 2 מדידות של תפקודי ריאות במהלך 9 שנות המעקב של המחקר, נעשה שימוש בהגדרת  GOLD עובר חסימת דרכי אוויר במקום בהגדרת ההנחיות החדשות של American Thoracic Society (ATS)/European Respiratory Society (ERS) ובנוסף, שיעור השתתפות שהיה די נמוך בחלק מהמרכזים.

החוקרים מסכמים ואומרים כי נוכחות שיעול כרוני/כיח היא סמן מוקדם ל-COPD בפרופורציה של נבדקים, שאי אפשר להתעלם ממנה, ללא תלות בהרגלי העישון. על כן, ברפואה הקלינית, הימשכות של סימפטומים כרוניים צריכים להיחקר.

במאמר מערכת נלווה נכתב כי שיעורי השכיחויות הגבוהות במידה קלה של COPD בקרב בוגרים צעירים לא כל כך מפתיעים. כפי שדווח לאחרונה ב-American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine, ההבנה שלנו בנוגע ל-COPD מתפתחת בהדרגה במשך יותר ממאה שנה. עם האפידמיולוגיה הגדלה של COPD ב-European Community Respiratory Health Survey ובקוהורטים אחרים של בוגרים צעירים, ייתכן כי נשיג תמונה טובה יותר של אירועים מוקדמים ב-COPD.

Am J Respir Crit Care Med. 2007;175:2-3, 32-39

לידיעה במדסקייפ