ממצאים של מחקרים בבעלי חיים ושל מחקרים קליניים שונים זה מזה לעיתים קרובות (מתוך BMJ)

כשמחקר קליני בודק תרופה מסוימת, המסקנה לעיתים קרובות שונה לחלוטין מהממצאים, שהופקו לראשונה במחקרים בבעלי חיים, כך עולה מסקירה סיסטמטית של מידע העולה משני סוגי המחקרים, שפורסם ב-British Medical Journal.

לדוגמא, במחקרים קליניים, טיפול ב- tirilazad לשבץ איסכמי מעלה את הסיכון לתמותה ולתלות בעוד שבמחקרים בבעלי חיים, הוא מוריד את נפח האוטם ונראה כמשפר ניקודים נוירו התנהגותיים.

לדברי החוקרים, מתודולוגיה לא טובה, הטיית פרסום ומודלים של בעלי חיים, שפשוט לא משקפים מחלה אנושית הם האשמים בממצאים השונים. כמו כן, יש צורך ביותר סקירות סיסטמטיות של מחקרים בבעלי חיים על מנת לוודא, שהממצאים יהיו רלוונטיים לתוכנית של המחקרים הקליניים.

סך הכל זוהו 6 התערבויות, שהראו אפקט טיפולי שלא משתמע לשתי פנים (מועיל או מזיק) במחקרים קליניים. לאחר מכן, החוקרים ערכו חיפוש ב-Medline ובמאגרי מידע אחרים אחר מחקרים החוקרים את התערבויות אלה בבעלי חיים.

שש ההתערבויות, שנחקרו כללו : סטרואידים עבור פציעת ראש טראומתית, אנטי פיברינוליטים לדימום, תרומבוליזיס עבור שבץ איסכמי, tirilazad עבור שבץ איסכמי, סטרואידים קדם לידה על מנת למנוע סינדרום מחלה נשימתית ניאונטלית וביספוספונטים לטפל באוסטאופורוזיס.

עבור 3 מהתערבויות אלה, התוצאות של המחקרים הקליניים לא התאימו לאלה של מחקרים בבעלי חיים. סטרואידים לא שיפרו פציעת ראש במחקרים קליניים, אך במחקרים בבעלי חיים היה להם יתרון. אנטי פיברינוליטים הורידו דימום במחקרים קליניים, אך ממצאי מחקרים בבעלי חיים היו לא חד משמעיים. וכפי שצוין, tirilazad עבור שבץ הוכח במזיק במחקרים קליניים, אך יעיל במחקרים בבעלי חיים.

עבור 3 ההתערבויות האחרות, הממצאים משני סוג המחקרים היו פחות או יותר בעלי הסכמה. תרומבוליזיס לטיפול בשבץ איסכמי הוכח כיעיל במחקרים קליניים ובמחקרים בבעלי חיים. מתן סטרואידים לפני לידה שיפור דיסטרס נשימתי בשני סוגי המחקרים, אך יתרון הישרדותי נראה רק במחקרים קליניים. ביספוספונטים באופן עקבי העלו את צפיפות מינרל העצם.

לסיכום, כדי לשפר את איכות המחקרים בבעלי חיים, יש קבוצה גדולה בשם SABRE הקוראת ליותר סקירות סיסטמטיות של ניסויים בבעלי חיים. המטרה היא להפוך ניסויים בבעלי חיים לקצת יותר רציניים כשטח מדעי. אם המחקר אינו תקף, התוצאות לא מדויקות והטיית הפרסום החזקה עדיין נשארת, אז מחקרים בבעלי חיים לא יהיו אף פעם כל כך יעילים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן