קצרים – משלנו; הטיפול בעלייה בחום הגוף – תרופה אחת או שתיים ?

שתי התרופות, acetaminophen    ו   ibuprofen  ניתנות לילדים הלוקים בעלייה בחום הגוף.  מאחר ששתיהן נמצאות יעילות. נשאלת השאלה האם יש יתרון בשימוש של שתי התרופות גם יחד דהיינו לסירוגין כל ארבע שעות. במחקר הנוכחי החוקרים בדקו 460 ילדים כדי  לענות על השאלה הזאת. גיל הילדים מששה חודשים ועד 36 חודש. החום מעל 38.3 מעלות.  הנבדקים הופנו באקראי  לאחת משלוש קבוצות: קבוצה שקבלה אצטומינופן 12.5 מ”ג/ק”ג  כל שש שעות, קבוצה שקבלה איבופרופן 5 מ”ג/ק”ג כל  שמונה שעות וקבוצה שלישית שקבלה את שתי התרופות באותו מינון כל ארבע שעות לסירוגין, פעם אצטומינופן ופעם איבופרופן. ההורים התבקשו לעקוב ולרשום את מעקב המחלה, כולל רמת החום ותדירות הכאבים לפי רשימת אומדן כאבים הנמצאת בשימוש למטרה זו ה Noncommunicating children’s check list.  המלה noncommunicating   מלמדת אותנו כי עוצמת הכאב נמדדה מהתנהגות הילד ובלי שנשאל על כאבים. המעקב היה גם באמצעות הטלפון וביקורי מרפאה.

התוצאות הראו כי בילדים שקבלו את שתי התרופות לסירוגין,  החום ורמת הכאבים פחתו בהשוואה לילדים שקבלו תרופה אחת בלבד. יש להוסיף שלא נתגלו תופעות לוואי.


הערות

למעשה רופאים רבים משתמשים בשיטה זאת ועוד בטרם הוכחה  שיטה זו כיעילה יותר ממתן תרופה אחת בלבד. ואין התוצאה מפתיעה כי כאשר נוטלים את שתי התרופות לסירוגין, נוטלים תרופה אחת כל ארבע שעות ואילו כאשר נוטלים תרופה אחת בלבד המרווח בין נטילת התרופה רחב יותר. חשוב שהמטפלים בשתי תרופות יבינו את הסיכון הכרוך בשיטה. יש להקפיד לתת תרופה שונה כל פעם, כי אסור לתת את אותה התרופה כעבור ארבע שעות בלבד.

Acetominophen  ו  Paracetamol שמות נרדפים הם. התרופה משווקת בארץ בשמות Abrol, abrolet,  acamol,  acamoli,  aldolor,  dexamol,   panadol,  paromol,  rokamol,    sensamolו  vimoli. 

Ibuprofen   משווקת בארץ בשמות המסחריים adex, ibufen,  ibuprofen, ו nurofen,

המאמר הופיע בעיתון Arch  Pediatr Adolesc Med   וצוטט ב  Archives of Disease in Childhood   מחודש אוגוסט 2006

Antipyretic treatment in young children with fever:acetaminophen, ibuprofen or both alternating in a randomized, double blind study

Arch Pediatr Adolesc Med 2006;160: 197-202

Sarrell EM, et al

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן