בדיקת שתן, מבין הבדיקות העתיקות ביותר בתולדות הרפואה. אבי הרפואה המודרנית,  אבוקרט- Hippocrates–  כבר מזכיר אותה בכתביו. בחמישים השנים האחרונות  חלו תמורות באופן ביצוע בדיקה זו. אנחנו נמצאים בעידן ה dipstick.  טבילת פיסת נייר לשנייה אחת בלבד לשתן, כדי לקבל  נתונים לגבי עשרה  מרכיבים בשתן.

עם פיתוח שיטה מהירה זו, התעוררה השאלה, כל כמה זמן יש לבצע בדיקה שגרתית של השת אצל ילדים. ההמלצה הנוכחית של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים היא,  ביצוע בדיקה אחת בלבד, בעת כניסת הילד לבית הספר. אצל מתבגרים המקיימים יחסי מין, ההמלצה היא לבדוק שתן לכדוריות לבנות פעם בשנה. אין המלצה לבצע בדיקה שגרתית של שתן באוכלוסיות גדולות של ילדים בארצות המערב, כי התועלת אינה מצדיקה את העלות, – שכרה יוצאת בהפסדה.

השימוש ב dipstick  מחייב תשומת לב מירבית בטכניקת השיטה, כדי למנוע תשובות  כוזבות חיוביות או שליליות false positives and false negatives. חיוני לאכסן  את ה  dipstick בכלי בו נרכשו. יש לשים לב לכך שהכלי סגור היטב. אין להשתמש ב dipsticks  כאשר אינם עוד בתוקף. יש להימנע מחשיפת dipsticks לאור השמש, ללחות, או לחום וקור מופרזים. יש לטבול את ה dipstick  לשנייה אחת בשתן, ולאחר ההוצאה  לספוג את יתרת השתן  כדי  שהראגנטים ב dipstick    לא יתערבבו. כאשר יש לצפות שיעברו למעלה  משעה אחת עד לבדיקת השתן, יש לשמור את השתן בקירור, ולפני  הבדיקה לחמם אותו עד שיגיע לחום החדר.

שתן, טרי, צבעו צהוב ושקוף. מספר תרופות ומאכלים משנים את צבע השתן. לדוגמא, סלק אדום, ביחידים מסוימים צובע את השתן בצבע אדום.

יחידים אלה לוקים בפגם המטבולי המכונה beeturia, פגם  מטבולי שאין לא שום משמעות קלינית מעבר למה שהזכרנו, כלומר שאכילה גורמת להופעת הצבע האדום בשתן. הצבע האדום יכול לשבש את תוצאות בדיקת ה dipstick   וחייבים לקחת בחשבון אפשרות זו כאשר השתן הנבדק הוא צבוע.

שנויי צבע

כאשר השתן נשאר בכלי מחוץ לגוף, לעיתים הוא הופך עכור. הסיבה לכך נובעת מסיבות פיזיולוגיות, למשל  שקיעה  של מלחים דוגמת פוספטים ואורטים, להם אין משמעות קלינית. יחד עם זה עכירות צריכה להעלות חשד גם לגורם פתולוגי, לדוגמה זיהום בדרכי השתן.  אצל תינוק שעדיין בחיתולים, העכירות תתבטא כמשקע בהיר או ורוד בחיתולים. במקרים אלה התופעה מבהילה את ההורים. כדי להרגיעם, ולשלול הימטוריה, יש צורך להזמין בדיקת השתן.

המשקל הסגולי  

המשקל הסגולי, the specific gravity  של השתן מבטא את ריכוז היונים בשתן. לכן בהערכת התוצאות, יש צורך לקחת בחשבון את כמות השתייה של הנבדק וכן את מזג האוויר כי  שניהם ישפיעו על ריכוז השתן.  שתן  עם משקל סגולי נמוך,  אצל חולה מיובש, מצביע על פגם בכושר הריכוז של הכליות. משקל סגולי גבוה משמעותו שתייה מועטה. כאשר החולה טוען ששתה הרבה, יש לשקול את האפשרות של גלוקוזוריה או מתן תוך ורידי של חומר ניגוד למטרות רונטגנולוגיות שניהם יעלו את המשקל הסגולי גם כאשר החולה מיובש.

החומציות          

ה pH של השתן בדרך כלל בסביבות 6 בילדים בריאים. במצבים בהם  נגלה חמצת נרכשת משנית למחלה חריפה והתייבשות, ה pH   יהיה נמוך. מדידת ה pH  מדויקת רק כאשר השתן טרי.

המוגלובין

הבדיקה  לנוכחות המוגלובין באמצעות ה dipstick  רגישה ביותר ותוצאה חיובית היא על כן  לא בהכרח פתולוגית.

תוצאות בבדיקה שגרתית של מספר רב של ילדים תגלה המוגלובין  חיובי בארבעה אחוזים. בדיקה חוזרת במקרים אלו תהיה על פי רוב תקינה. לפיכך, כאשר תתקבל בדיקה חיובית לדם, יש לחזור עליה פעמיים. כאשר שלוש דגימות שתן חיוביות, יש לקבל את התוצאה כפתולוגית. במקרים אלה, יש צורך בבדיקה מיקרוסקופית של השתן.

חלבון    

כמויות קטנות של חלבון  דולפות בשתן באופן פיזיולוגי במבוגרים כ 150 מ”ג ליום ובילדים עד 4 מ”ג לשעה למטר מרובע של שטח פנים של הגוף. החלבון כולל אלבומין וחלבונים בעלי משקל מולקולארי נמוך. לרמות של חלבון בגובה של 1+  או יותר משמעות פתולוגית. במקרים של ספק, אפשר לכמת את כמות החלבון על ידי  מדידת היחס של חלבון לקריאטינין בדגימה בודדת של שתן. 

orthostatic albuminuria , דהיינו  הופעת חלבון בשתן  לאחר עמידה ממושכת, אחד הגורמים של חלבון בשתן אצל אדם ללא תלונות. במקרים אלו יש לבצע בדיקת שתן  בבוקר, מיד עם הקימה מהמיטה. במקרים אלה לא  יימצא חלבון בשתן של הבוקר.  בדיקה זו רצויה בכל מקרה של חלבון בשתן ללא תופעות נלוות נוספות, ורצוי לבצע אותה בטרם שמחליטים על ברור נוסף  ואולי מיותר.

גלוקוזה

בדרך כלל סוכר אינו מופיע בשתן אלא אם הרמה בדם מגיע 180 מ”ג ל 100 מ”ל, ואז כמובן האבחנה היא סוכרת.  במקרים בהם כושר הספיגה בחזרה של גלוקוזה בכליות פגום,   הגלוקוזה תופיע בשתן גם כאשר הרמה בדם עדיין בגבולות פיזיולוגיות. במקרים אלה הפגם הגנטי הוא בחלבון המוביל את  הגלוקוזה  באבוביות הכליה. כמות הגלוקוזה שהולכת לאיבוד בדרך זו אינה משמעותית. על פי רוב הגלוקוזוריה היא מרכיב אחד בפגם הכליות המכונה תסמונת פנקוני –  תסמונת בה הגוף מאבד, דרך השתן, בנוסף לגלוקוזה, גם זרחן, ביקרבונט,  נטרן  וחומצות אמיניות.  איבוד הביקרבונט  מכניס את הגוף למצב של חמצת, אם כי השתן נשאר בסיסי,  וכתוצאה מאיבוד הנתרן, רמת הנתרן בדם יורדת, עם כל המשתמע מכך .

קטונים [ ketones]

הקיטונים נוצרים כאשר  קיים ליקוי במטבוליזם הסוכרים וכתוצאה מכך  יש מטבוליזם מוגבר של שומנים. מצב זה קיים כאשר הכנסת הקולוריות ירודה, לדוגמה במחלות חריפות או במקרים של רעב, וכן  בסוכרת לא מטופלת.

בילירובין  ואורובילינוגן

בילירובין שעבר קוניוגציה, בילירובין ישיר, יופיע בשתן במקרים בהם נוצרה סתימה בדרכי המרה.

אורובילין נוצר במעי הגס מפרוק בילירובין. רוב הבילירובין מופרש יחד עם הצואה, אך בחלקו הבילירובין   ייכנס לדם הפורטלי ומשם עובר לכבד. גם כמות האורובילין בשתן תעלה במקרים של סתימה בכבד.

ניטריטים ו  leukocyte esterase

שתי הבדיקות הנ”ל , מטרתן לגלות סימני  זיהום ודלקת  בדרכי השתן. כאשר הן  חיוביות, מומלץ להזמין תרבית שתן כדי לאמת את התוצאות, לזהות את החיידק  ולטפל בהתאם לרגישות החיידק.

המאמר הופיע בירחון Pediatric Clinics of North America    מחודש יוני 2006    

The Abnormal Urinalysis

Patel HP.

Pediatric Clinics of North America

June 20060828