מחקר רטרוספקטיבי חדש בחן את המשמעות הקלינית והשפעת בקטרמיה של Stenotrophomonas Maltophilia ב-49 חולים המטולוגים ואונקולוגים, בתקופה שבין יולי 1999 ודצמבר 2003.
16 חולים פיתחו 24 אירועי בקטרמיה בעקבות קטטר ורידי מרכזי (Central Venous Catheter – CVC), כאשר המאפיינים הבולטים הם של בקטרמיה נוזוקומיאלית (100%), לפני טיפול אנטיביוטי (94%), בקטרמיה שהתפתחה במחלקה כללית (87%), טיפול לדיכוי חיסוני (75%),In-Situ CVC-related Bacteremia (75%), ונויטרופניה (63%).
רק ב-4 חולים (25%) זוהו סימני דלקת באתר הכנסת הקטטר, בעקבות אבחון בקטרמיה. 5 חולים פיתחו הישנות של הבקטרמיה, כאשר גורמי הסיכון שזוהו הם נויטרופניה של למעלה מ-10 ימים (p=0.036), וכשלון בהוצאת הקטטר (p=0.001). במקרים אלו לא היה מדובר בזיהום חוזר, שכן אותו זן של S. Maltophilia זוהה בעקבות בדיקת Random Amplified Polymorphic DNA (RAPD), בשני המקרים. עם זאת, הישנות עשויה להתפתח לאחר תקופת לטנטיות ארוכה (מקסימום של 200 ימים).
מרבית החולים החלימו לאחר הוצאת הקטטר המרכזי, גם ללא טיפול אנטיביוטי מתאים. רופאים צריכים לזכור ולשמור על חשד קליני גבוה לבקטרמיה ע”י S. Maltophilia בעקבות הכנסת קטטר ורידי מרכזי, בחולים המטולוגים ואונקולוגים. בנוסף לטיפול אנטביוטי הולם, חובה להוציא את הקטטר, להשגת טיפול מוצלח בבקטרמיה בעקבות החיידק הנ”ל, ולמנוע הישנות של הזיהום.
Clin Microbiol Infect. 2006 Oct;12(10):986-91
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!