ראיון בלעדי מיוחד עם פרופ’ שני, יו”ר ועדת הסל המתמודד מול הטענות המופנות לועדה שברשותו /מראיין בועז גנזבורג, עורך מינהל רפואי

בין החלטת הממשלה להקדים את סל 2007 ל-2006, ולאחר שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס ולקראת הדיונים הקרובים של הועדה – יצאנו לשוחח עם פרופ’ שני, ואולי אף להתעמת עמו באשר לאופן עבודתה והרכבה של ועדת סל הבריאות שהוא עומד ברשותה.

להאזנה וצפייה בראיון – נא להקליק כאן.

כמה דברי פרשנות לתשובותיו של פרופ שני כפי שנאמרו בראיון:

על אופן קבלת ההחלטות בועדה ושיטת התעדוף – האסכולה הקיימת בועדה היא של חלוקת התקציב בין ההתמחויות השונות וקבלת הדירוג הפנימי של כל איגוד נוקב באשר לתרופות ולטכנולוגיות “שלו”.  אפשר כמובן להבין את הגישה הזו שבמידה מסויימת רוצה ליצור חלוקה שווה והוגנת בין חולים במחלות שונות, אך יש בה לדעתי כמה בעיות קשות.


  • אם המטרה היא להכניס לסל את התרופות עם העלות/תועלת הטובה ביותר – לא זו הדרך. אם התרופה שדורגה ע”י הקרדיולוגים כמס’ 4 היא עדיין בעדיפות (מבחינת עלות/תועלת) על תרופה מס’ 1 של הדרמטולוגים או האונקולוגים אז היא לא תכנס כי הוחלט להכניס את ה-3 התרופות הראשונות שכל איגוד הציע ?


  • האופן שבו כל איגוד מדרג אינו ברור גם. זה צריך להיות כן לפי עלות/תועלת, אך יש לנו “חשד” כבד שלא כך הדבר אלא מה שתופס יותר זה ה”חשיבות”, “פריצת הדרך” “הצלת חיים” שלעיתים אין בין הביטויים הללו לבין היעילות במונחי עלות/תועלת של התרופה דבר וחצי דבר. העובדה שהעולם האונקולוגי מתלהב מאוד מהרצפטין (ובצדק מבחינה רפואית) ומדרג אותה כתרופה החשובה ביותר, עדיין אין זה אומר שבמונחי עלות לשנת חיים זו התרופה ה”נכונה” ביותר. פעם היו אומרים שאסור לתת לגנרלים לנהל מדיניות לאומית (לא שזה עזר לנו…) – יכול להיות שצריך גם לאמר שאסור לתת לרופאים (עם כל הכבוד, וודאי שיש…) לבצע תעדוף שצריך לקחת בחשבון עלות/תועלת, או לחילופין לבקש את הדירוג שלהם על רקע נתוני/הערכות העלות/תועלת.


  • הטענה שאין QUALY לכל התרופות אינה תשובה מלאה. אם הועדה תדרוש מכל מגישי הבקשות להציג את הנתונים הללו – הנתונים יהיו זמינים. נכון שהם עלולים להיות מאוד בעיתיים – אך בין מדד כמותי שניתן לדון ולהתייחס אליו, ובין דירוג לא ברור וכמותי של רופאים מהתמחויות שונות, עדיף לדעתי להשתמש, עם כל ההסתייגויות והמגבלות במדד העלות/QUALY .


  • לעיוות שהוצג בשאלה באשר למחיר ההרצפטין לא ניתנה למעשה תשובה, מלבד הסכמה שמדובר בבעיה קשה…למיטב שפיטתי לועדת הסל, ובודאי לחלק מחבריה (ובעיקר הקופות) יש וצריך בהחלט מה לאמר בסוגייה זו. ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהחליטה על הכללת ההרצפטין בסל באינדיקציה זו. לפחות מגיע למדינה שהמחיר שנקבע לתרופה לפני כמעט עשר שנים יעודכן חדות כלפי מטה בעקבות הרחבה כל כך משמעותית של שימוש בתרופה חשובה זו. 
  • תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

    מקור: Ocul Immunol Inflamm
    ד"ר יעל שרון
    ד"ר יעל שרון
    אין תגובות|23/04/2026

    מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

    הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

    מקור: Cell Reports
    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|03/02/2026

    חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

    אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

    מקור: Medscape
    פרופ' שחף שיבר
    פרופ' שחף שיבר
    אין תגובות|01/12/2025

    המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

    שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

    מקור: Journal of Mid-life Health
    ד"ר נורה גורכד שפסו
    ד"ר נורה גורכד שפסו
    אין תגובות|12/10/2025

    במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן