מחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של Pediatrics, מצא כי דימום רקטלי בתינוקות בדרך כלל מגביל את עצמו וקשור לפלורת מעיים לא נורמלית, אלרגיה לחלב פרה פחות נפצה, ממה שחשבו בעבר, ויש לאמת אותה באמצעות מבחני תגר.

דימום רקטלי הוא סימפטום אזהרה ודורש חקירה נוספת. בתינוקות סימפטום זה הוסבר בעיקר על ידי רגישות יתר. בנוסף לאלרגנים מהמזון, גם גורמים מיקרוביאלים תוך לומנלים מגרים את מוקוזת המעיים הלא בשלה.

במחקר, שארך שנתיים, עקבו אחר 40 תינוקות עם דימום רקטלי גלוי. הגיל הממוצע היה 2.7 חודשים ו-68% מהם אכלו רק חלב אם. בהרשמה התינוקות חולקו רנדומלית לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה תזונה ללא חלב פרה (19 תינוקות) והקבוצה השנייה המשיכה עם התזונה הרגילה שלה (21 תינוקות) למשך חודש שלם. התוצאות כללו ממצאים קולונוסקופים, תרבית צואה בקטריאלית, היברידיזציה פלורוסנטית של זנים נבחרים במעי, אבחון ספציפי של ווירוסים בצואה כגון אנטרווירוס, רוטווירוס ואדנווירוס, חיפוש ווירוסים בצואה ובמוקוסה בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני, הערכת חומרת אקזמה אטופית על פי שיטת SCORAD (SCORing Atopic Dermatitis), רמת IgE כללי בסרום, רמת IgE ספציפי ומבחני עור לחלב פרה, לביצה ולחיטה. מבחני פרובוקציה ואלימינציה שימשו לאבחן אלרגיה לחלב פרה.

מתוך 40 נבדקים, 5 אושפזו והשאר טופלו ללא אשפוז. ביקורי המעקב נקבעו לחודש לאחר ההרשמה ובגיל שנה. קבוצת הביקורת הייתה 64 תינוקות בריאים, שהותאמו מבחינת גיל ועיתוי של דגימת הצואה תוך חודש.

במהלך המעקב, ל- 32 תינוקות (80%) הייתה צואה דמית (ממוצע 2.1, טווח 1-15 פר יום, מספר ממוצע של ימים עם דימום רקטלי 6). במהלך המעקב ל- 38% מהתינוקות הייתה אקזמה אטופית. עליה בריכוז IgE ספציפי או מבחן עור חיובי לא היו שכיחים. התפתחות התינוקות הייתה תקינה בהרשמה ובמעקב.

קולונוסקופה חשפה אריטמה מוקוזלית מקומית וכיבי אפטות עם מוקוזה, שנראית נורמלית בפחות ממחצית החולים. לא נמצאו פיסורות אנו-רקטליות או פוליפים בקולון. מיקרוסקופ אור חשף ארכיטקטורת מוקוזה טובה עם דלקת אקוטית או מצב פוסט- דלקתי.

אלרגיה לחלב פרה אובחנה ב-7 חולים (18%), אך תזונה ללא חלב פרה לא השפיעה על משך הדימום הרקטלי. ל-8 חולים היה אגרגטים של חלקיקי וירוס בשכבת המיקרווילי של אפיתל הקולון ומיקרוסקופ אלקטרוני חשף חלקיקי וירוס (בקוטר 30 nm) על פני שטח תאי אפיתל הקולון. כל תרביות הצואה נמצאו שליליות לסלמונלה, שיגלה וירסיניה. קמפילובקטר ג’ג’וני נמצא בצואה של חולה אחד. תרביות צואה חיוביות לקלוסטרידיום דיפיצלה נמצאו ב-4 חולים, לסטפילוקוקוס אוריוס ב-8 חולים ולשמרים בשני חולים.

אקזמה אטופית ודלקת של מוקוזת הקולון, שאושרה היסטופתולוגית, בהרשמה נקשרו לנוכחות אלרגיה לחלב פרה בגיל שנה. לאף חולה לא היו תלונות גסטרו-אינטסטינליות.

דימום רקטלי בתינוקות בדרך כלל שפיר ומגביל את עצמו. ברוב החולים הגורם למצב נשאר לא ידוע. בחלק מהחולים אפשר לראות קשר עם ווירוסים.

אלרגיה לחלב פרה בקרב חולים אלה יותר נדירה ממה שחשבו בעבר. לכן יש צורך במבחני תגר לחלב פרה בתינוקות, שהפכו לחופשיים מסימפטומים במהלך התזונה ללא חלב פרה, על מנת להוריד את אבחוני האלרגיות לחלב פרה, שהן false-positive.

Pediatrics. 2006;117:e760-e768

לידיעה במדסקייפ