כאשר נשאל רופא ישראלי אלו תסמונות של התקפי חום חוזרים מוכרים לו, יש להניח שתשובתו תתחיל ב  FMF familial Mediterranean fever   קדחת משפחתית ים תיכונית. זאת התסמונת השכיחה באזורינו,  המתאפיינת בחום חוזר. אך יש מספר תסמונות המתאפיינות בהתקפי חום חוזר, ונשתדל גם אותם לתאר כאן.

קדחת ים תיכונית  תסמונת דלקתית תורשתית.  התורשה אוטוסומלית, רצסיבית. ובין התסמונות  המאופיינות בהתקפי חום חוזר, FMF  התסמונת הנפוצה ביותר. FMF היא מחלה אתנית, התוקפת יהודים ממוצא מזרחי, ערבים, ארמנים וטורקים. שכיחות הנשאים ההטרוזיגוטיים  היא למעלה מ  10% בין יהודי צפון אפריקה. בשנת 1997 בודד לראשונה הגן המקודד לתסמונת, והוא מכונה גן ה MEFV.  תוארו מספר ניכר של מוטציות בגן זה, וכך  גם מספר הפנוטיפים [: phenotypes]. הגן מקודד לחלבון המכונה ““pyrin לציין כי בהעדרו נוצרת התמונה הקלינית של תסמונת  עם עליות חוזרות בחום הגוף.  החלבון “pyrin“  נקרא גם “marenostrin” .  ““mare  nostrum  משמעותו  “הים שלנו”, והוא הכינוי הלטיני לים התיכון.

התמונה הקלינית אם כן מגוונת. תלונות מתחילות בדרך כלל  בטרם הגיע הילד לגיל 10 שנים. תדירות ההתקפים אינה אחידה גם בחולה אחד. התמונה האופיינית מתחילה בכאבי בטן, ועלייה בחום הגוף עד ל 40  מעלות צלזיוס למשך   12 שעות ועד שלושה ימים. לפעמים, התמונה נעדרת כאבי בטן והחום הוא הסימן הקליני היחידי. כאבי בטן נמשכים עוד מספר שעות לאחר היעלמות החום. לפעמים נראה גם שלשול המלווה את כאבי הבטן. האבחנה המבדלת בין FMF לבין דלקת התוספתן אינה קלה, וקורה לא אחת שהתוספתן של חולה FMF   נכרת ללא דלקת באבר זה. התמונה אינה אחידה ובמקרים שונים נמצא כי הכאבים ממוקמים בחזה ולא בבטן. במקרים מסוימים נמצא  גם  שחולים יתלוננו על דלקת בפרקים, בעיקר בשורש כף היד, בברכיים ובקרסוליים. הדלקת חולפת תוך מספר ימים. תופעה נדירה יותר היא פריחה דמוית erysipelas     בחלק הקדמי של השוק. גם הפריחה נעלמת באופן ספונטאני, תוך מספר ימים.  

אין בדיקה מעבדתית ספציפית ופשוטה ל FMF. בעת התקף רמת ה CRP והפיברינוגן בדם גבוהים ושקיעת הדם מוחשת. בדיקת הנוזל ממפרק מודלק, מראה עלייה בלויקוציטים. כאשר מופיע חלבון בשתן יש לחשוד בשקיעת amyloid   בכליות שהוא סיבוך של FMF. 

תוארו למעלה מ 28 מוטציות בגן MEFV בזרוע הקצר של כרומוסום  16. גילוי  המוטציה היא הבדיקה המאשרת את האבחנה. ברוב המעבדות הגנטיות בודקים לנוכחות של חמשת המוטציות השכיחות ביותר, ואלה יגלו 85% ממקרי ה  FMF.

הטפול –  מתן התרופה colchicine. התרופה יעילה. בין מקבלי התרופה, 60% מהחולים לא יסבלו מהתקפים בכלל, וב 30%   מהחולים הכאבים יפחתו. החשוב מכל,  תרופת הקולכיצין מונעת את הסיבוך הקטלני של המחלה שקיעת האמילואיד. אמילאויד אינו שוקע בכל המוטציות, אך כאשר הוא אמור לשקוע ברקמת הכליה, התרופה מונעת את שקיעת האמילואיד. לכן התרופה מצילה חיים ולא רק מונעת כאבים.

תסמונת ה PFAPA  מאופיינת בהתקפי חום חוזרים בהפסקה של מספר שבועות בין התקף להתקף, אפתות   בפה, דלקת בלוע והגדלת קשרי הלימפה בצוואר. התיאור הראשון התפרסם בארצות הברית בשנת 1987, ואחריו הופיעו תיאורים מארצות נוספות.  המחלה אינה מוגבלת לקבוצה אתנית ומופיעה לראשונה בילדים שטרם מלאו להם חמש שנים. הסימן הראשון הוא עלייה בחום הגוף שנמשך שלושה עד ארבעה ימים. אפתות  כואבות מופיעות בפה. ונעלמות תוך ארבעה ימים. התקפים חוזרים בכל 28 ימים,  פלוס מינוס שבעה ימים. בדיקת דם תראה עלייה מתונה במספר הכדוריות הלבנות ושקיעת דם מוחשת. מעקב אחר 90 חולים במשך 10 שנים הראה, כי ב  50%  מהמקרים  המחלה נעלמה באופן ספונטאני.

Cyclic neutropenia  למזלנו מחלה נדירה. גם כאן מתקבלת תמונה אופיינית של התקפי חום חוזרים בתדירות קבועה.

הביטויים הקליניים הם עלייה בחום הגוף, דלקת בלוע, כיבים בפה ונפיחות קשרי הלימפה. לעיתים נוצרת דלקת חיידקית בעור, או דלקת בחניכיים.  הכיבים המופיעים בתסמונת זו עמוקים וכואבים יותר מבתסמונת PFAPA.  לתמונה הכללית נוספים גם סיבוכים של דלקות אוזניים חוזרות, דלקות  במערות האף, בלוע או בעור – כולם מגורם חיידקי. במקרים קלים אין סיבוכים חיידקיים ומנגד תוארו מקרים בהם הופיע אלח דם ודלקת בצפק –  peritonitis. 

הירידה במספר הנויטרופילים מקדימה את הסימנים הקליניים. מספר הכדוריות הלבנות יורד עד לרמה של 200 תאים למ”מ מעוקב למשך שלושה עד חמישה ימים. ההתאוששות אינה שלמה –  הספירה הלבנה, גם כאשר  הילדים בריאים לכאורה, נשארת בסביבות 2000 תאים למ”מ מעוקב. לפעמים, דווקא, בעוד הסימנים הקליניים בשיאם הספירה הלבנה כבר בעלייה. כאשר קיים ספק לגבי האבחנה, כדאי לבצע ספירה לבנה פעמיים בשבוע משך חודש ימים, ואז אפשר להיווכח כי מספר הכדוריות הלבנות אמנם יורד ל 200 תאים. בדיקת מוח העצם בעת הנויטרופניה תראה דיכוי של השורה הלבנה. 

המחלה תורשתית דומיננטית אוטוסומלית, הגן הפגום ממוקם בכרומוסום 19. קיימים מצבים בהם ההורים אינם מודעים שהם נשאים, כי הביטוי הקליני קל יחסית.  הגן הפגום  מכונה ELA2 והוא מקודד לחלבון elastase.

בסיכום, עצמת המחלה שונה מחולה לחולה. יש והורים נגועים לא היו מודעים לעובדה שהם חולים, ויש מקרים בהם חומרת המחלה מסכנת את חיי החולה. הטיפול המונע הוא מתן recombinant granulocyte colony-stimulating factor בזריקה פעם ביום. לפי הדיווחים טיפול זה מועיל ברוב המקרים.

המאמר הופיע  בירחון Pediatric Clinics of North America   מחודש יוני 2005.