מחלות זיהומיות

שימוש נמוך מידי ב-epinephrine בביקורים במיון על רקע אנפילקסיה (הכנס ה-62 של ה-AAAAI )

מטופלים המגיעים לחדר מיון בגלל התקף אנפילקטי משוחררים לעיתים קרובות ללא מרשם לאפינרירין (epinephrine ).  (הערה- בארץ תרופה זו מופיעה בשילובים שונים להתוויות שונות כמו הפרעת קצב, הרדמה ועוד. התרופה הרשומה בארץ לטיפול בהתקף אנפילקטי היא EPIPEN (החומר הפעיל – ADRENALINE )).

כך עולה ממצגת שניתנה בכנס השנתי ה-62 של ה-American Academy of Allergy, Asthma, and Immunology (או בקיצור ה-AAAAI ) .

החוקרים ניסו לבחון את מגמות הטיפול באירועים אלרגיים אקוטיים במסגרת חדר המיון. לצורך כך הם עשו שימוש במאגר המידע הלאומי של בתי החולים ובנו מדגם מייצג של בתי החולים בארה”ב, תוך שהם מנתחים דיווחי ביקורים בחדר מיון על רקע תגובה אלרגית אקוטית בין 1999 ל-2003.

החוקרים התמקדו במקרים שאובחנו תחת תגובה אלרגית אקוטית כולל אנפילקטיה בהתאם לקוד האיבחון הבינ”ל של ה-ICD-9 .

במהלך התקופה שנבחנה היו 11.4 מיליון ביקורים בחדר מיון על רקע אלרגיה כלשהי. כמות זו מהווה אגב כ-1% מכלל הביקורים בחדר מיון. ביקורים אלה התקיימו בממוצע 3.8 פעמים בשנה לכל 1000 איש באוכלוסיה הכללית. הגיל הממוצע של המטופלים שהגיעו על רקע תופעה אלרגית היה 35, ו-64% מהם היו נשים, ו-78% מהם לבנים.

למרות ש-63% מהביקורים קיבלו סווג של מצב חירום דחוף, רק 3% נדרשו לאישפוז. השימוש ב”אנפילקסיה” לפי ICD-9 היה רק ב-1% מהמקרים. בהתבסס על מחקרים רב מרכזיים אחרים של חדרי מיון , שיעור האיבחונים של אנפילקסיה נראה כהערכת חסר.

במרבית הביקורים (87%), צוות חדר המיון רשם תרופות למטופלים. חסמי היסטמין 1 היו התרופות הנפוצות ביותר, כאשר ב-62% מהמקים המטופלים קיבלו תרופות אלה. השימוש בקורטיקוסטירואידים היה ב-37% מהמקרים. השימוש בחסמי היסטמין 2 היה ב-11% מהביקורים.

Epinephrine היה בשימוש ב-11% מהמקרים, ו-beta2-agonists ב-3.3% מהמקרים.

המומחים דנו במימצאים ובדרכים לטיפול אפקטיבי יותר באנפילקסיה במסגרת חדר המיון. נראה שהייתה הסכמה שאין צורך לחכות לשוק אנפילקטי כדי לטפל ב-Epinephrine  ושכאשר קיימת תגובה אלרגית שמערבת יותר מאשר איבר אחד – המטופל צריך לקבל את התרופה, כיוון שאין לדעת מי מהמטופלים יתקדם מתגובה אלרגית לשוק אנפליקטי.

אנשי חדר המיון, למרות שהם פועלים במסגרת של לחץ זמן, צריכים להיות ערים להנחיות הטיפול באנפילקסיה, מציינים עורכי המחקר. למשל, עליהם לדעת שמטופל שסבל מאנפילקסיה נמצא בסיכון להתקף חוזר וחייב להיות משוחרר עם זריקה עצמית של Epinephrine , ועם הפנייה למומחה לאלרגיה לצורך המשך הערכה וטיפול.

AAAAI 62nd Annual Meeting: Abstract 1185. Presented March 7, 2006.

לדיווח במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה