תרכיב החיסון נגד מחלת החצבת  אושר לשימוש בארצות הברית בשנת 1963. אף על פי כן בארצות המתפתחות המחלה עדיין  קטלנית וכ 870,000 ילדים מתים ממנה כל שנה. 

סיבוך קטלני אופייני לחצבת הוא דלקת מתקדמת של המוח Subacute sclerosing pan encephalitis  בקיצור SSPE. SSPE

מתחילה בדרך כלל 7 עד 10 שנים לאחר  שהחולה סובל מחצבת והמוות מתרחש בתוך שנה עד שלוש שנים. 

ידוע על  מקרים בהם SSPE מופיע תוך חודש לאחר המחלה החריפה, ומנגד ידועים מקרים שהסיבוך הופיע  רק כעבור 27 שנים. הסימנים האופיינים ל SSPE הם הפרעות התנהגותיות,  נסיגה  בכושר ההבנה, נפילות מרובות ושינויים בעיניים דוגמת chorioretinitis. בשלב מאוחר יתפתח ניוון מתקדם במערכת העצבים. פרכוסים מיוקלוניים יופיעו, וכן ליקויים מוטוריים ופיגור שכלי.

הסיכון לפתח SSPE גדל בילדים שטרם מלאו להם שנתיים. המחלה נגרמת על ידי  הנגיף של  חצבת  החודר לרקמת המוח. מדוע הנגיף חודר למוח של חולים מסויימים ולא לאחרים אינו ידוע.  רוב הסקרים מראים כי המחלה שכיחה בזכרים.

בתחילת הפרוצדורה של החיסון נגד חצבת, הופיעו דיווחים בודדים שטענו שה SSPE סיבוך החיסון. אך מחקרים אפידימיולוגיים שבדקו טענה זו, הוכיחו כי  הגורם ל SSPE הוא הנגיף של המחלה עצמ  ולא הנגיף של תרכיב החיסון. בשנות השבעים אובחנו בארצות הברית חמישים מקרים של  SSPE לשנה, ובסוף שנות השמונים, מספר מקרי ה SSPE    החדשים שאובחנו, ירד לשני מקרים לשנה. ירידה במקרי  ה SSPE  שקפה את היעילות של החיסון, והוכיחה את ההנחה כי SSPE סיבוך של המחלה עצמה. 

במאמר לפנינו בדקו החוקרים, בבדיקה לאחר המוות, מוחות של ילדים שמותם נגרם ממחלת ה SSPE.  המקרים שנבדקו היו מקרים של ילדים שלא אובחנו כסובלים ממחלת החצבת, וידוע שהם, אכן, קיבלו את החיסון. התוצאות הראו כי הנגיף שחולל את ה SSPE  הוא הגנוטיפ של נגיף החצבת ולא הגנוטיפ של נגיף תרכיב החיסון. הגנוטיפ של הנגיף זוהה  בשיטת ה  reverse transcription polymerase chain reaction    ובשיטת ה sequence analysis. 

שתי מסקנות חשובות עולות ממחקר זה:-

הראשונה, SSPE סיבוך של חצבת עצמה ולא של החיסון. החולים כנראה לקו במחלת החצבת בלי שנקבעה האבחנה. ייתכן שאצל החולים לא הופיעה הפריחה האופיינית, ואולי מהלך המחלה היה קל יחסית בהשוואה למקובל.

המסקנה השנייה היא כי היארעות של SSPE גבוהה פי 10 מהידוע עד כה. 

כיצד הגיעו החוקרים למסקנה זו ? הנחת החוקרים הייתה כי כל  חולי ה SSPE שאובחנו,  סבלו ממחלת החצבת בשנים 1989 ועד 1991,  שנים אלו ידועות כי הייתה עלייה במקרי חצבת בארצות הברית. באותן השנים ידוע כי מספר חולי החצבת בארצות הברית הגיע ל  55622 מקרים. מאחר והחוקרים ידעו את מספר מקרי החצבת ואת מקרי ה SSPE   הם חישבו את היארעות ה SSPE והגיעו למסקנה שסיבוך זה נפוץ יותר מאשר ידוע עד כה.

הערת העורך:-   מספר מקרי החצבת בארצות הברית אינו מדוייק. וזאת מאחר ומקרים רבים של חצבת מאובחנים ולא מדווחים, ומקרים נוספים כלל אינם מאובחנים. אם כן הדבר,  המספר המדויק של מקרי חצבת באוכלוסיה אינו ידוע וקשה לבסס אומדנים על מספרים אלה. אני בכל אופן לא השתכנעתי שהחוקרים הוכיחו שהיארעות הSSPE   גבוה מהאומדן המקובל.

המאמר  מהווה אישור שמקרי מחלת הSSPE   הם סיבוך מאוחר של חצבת  ולא של החיסון. וזו המסקנה שעלינו לקבל.

כותב מאמר מערכת מציין את העובדה כי עד כה רק סקרים אפידימיולוגיים הגיעו למסקנה כי לא תרכיב החיסון הגורם ל SSPE אלא וירוס המחלה – the wild type virus.  המיוחד במחקר שלפנינ, שהמחקר התבצע בשיטות של גנטיקה מולקולארית . 

מאמר המערכת מבכה את העובדה כי החיסון לחצבת עדיין לא ניתן בארצות עניות רבות. אחוזי התמותה בארצות אפריקה עדיין גבוהים מאד.  מאמץ מרוכז בארצות אפריקה לחסן את הילדים בין השנים 1999  ועד 2003 הוריד את התמותה מחצבת  ב 200.000  מקרים לשנה   אנו תקווה כי הירידה במקרי חצבת ביבשת אפריקה תמשיך ותרד.

המאמרים הופיעו ב Journal of Infectious Disease   מיום 15  לנובמבר 2005.               

Subacute sclerosing panencephalitis: More cases of this fatal disease are prevented by measles immunization than was previously recognized.

Bellini WJ, Rota JS, Lowe LE et al

J Inf Dis 2005;192:1686-93

A vaccine preventable infectious disease kills half a million children annually

Katz SL

J Inf Dis 2005;192:1679-80