מחלות זיהומיות

משלנו – עלייה ברמת הבילירובין לאחר פוטותרפיה

פוטותרפיה טיפול מקובל ליילוד שרמת הבילירובין בדם גבוהה. חושפים את התינוק לאור למשך מספר שעות או ימים. לאחר הטיפול, צפוי בדרך כלל שהתהליך הפתולוגי, אשר גרם לעלייה ברמת הבילירובין בדם, יחדל להיות פעיל ורמת הבילירובין בדם תרד. אםהתהליך הפתולוגי נמשך, קיימת סכנה של עלייה חוזרת ברמת הבילירובין.

שתי מטרות למחקר הנוכחי:

1 לברר  ההיארעות של עלייה חוזרת ברמת הבילירובין בדם לאחר פוטותרפיה  

2 לזהות גורמים איטיולוגיים לעלייה חוזרת של בילירובין, ובעזרתם להתחקות אחר התינוקות שנמצאים בסיכון.

המחקר התבצע באופן פרוספקטיבי וכלל כל התינוקות שנולדו בבית החולים שערי

צדק. תנאי לקבלה לסקר, היריון שנמשך 35 שבועות לפחות.  ההוריה לפוטותרפיה הייתה

רמת בילירובין של 10 מ”ג% ב 24 שעות, ורמות גבוהות יותר בימים לאחר מכן. כאשר קיים

גורם סיכון, ההוריה לטפל בפוטותרפיה הייתה 1 עד 2 מ”ג בילירובין בדם פחות מאשר

לילד בריא. לפנינו המקרים הנמצאים ברמת סיכון גבוה:-

גיל עוברי פחות מ 37 שבועות

בדיקת Coombs  חיובית

חסר האנזים G-6-P-D

תסמונת Down

שטפי דם מרובים

עדות לזיהום

תולדות משפחה של תינוקות קודמים להם היו רמות גבוהות של בילירובין. 

הטיפול בפוטותרפיה  נמשך עד ירידת רמת הבילירובין לערך של 12 מ”ג%.

תינוקות אשר חזרו לאחר השחרור בגלל צהבת, בין אם קיבלו פוטותרפיה לאחר הלידה ובין אם לא, ולהם רמות בילירובין בדם של 18 מ”ג% ומעלה, התאשפזו שנית.

במסגרת החיפוש לסיבת הצהבת נבדקו קבוצת הדם של התינוקות והוריהם, בדיקת Coombs  ובדיקת האנזים G-6P-D. רמת הבילירובין נמדדה 12 ועד 36 שעות לאחר גמר הטיפול בפוטותרפיה. התינוקות לא בהכרח נשארו מאושפזים במחלקה עד לבדיקת דם זו. תינוקות להם רמת הבילירובין במסיגה לאחר הטיפול שוחררו ממעקב. כאשר התברר שקיימת עלייה משנית ברמת הבילירובין גם לאחר הטיפול, רמת הבילירובין נבדקה כל 12 עד 24 שעות וכאשר הרמה עלתה לערך של 15 מ”ג% נשקל טיפול חוזר בפוטותרפיה. 

מה העלו הממצאים ?

שלוש מאות ושנים עשר יילודים הזדקקו לפוטותרפיה בעת המחקר. לא כולם חזרו לבדיקה חוזרת. בשלושים תינוקות  רמת הבילירובין חזרה ל 15 מ”ג%  לאחר הטיפול הראשוני ומביניהם עשרים ושנים קיבלו פוטותרפיה חוזרת. מתוכם שבעה התאשפזו שנית, לאחר ששוחררו מבית החולים. נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין הצורך לפוטותרפיה חוזרת לבין מספר גורמים, והם:-

בדיקת Coombs  חייובית

גיל עוברי פחות מ 37 שבועות

ותחילת הפוטותרפיה תוך 72 השעות הראשונות. 

המחברים מסכמים כי כעשרה אחוזים של יילודים המקבלים פוטותרפיה בשל צהבת, יזדקקו  לטיפול חוזר. 


פרופ’ קפלן,  המחבר הבכיר של המאמר מעיר:-  האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים אינה מחייבת מעקב רמת הבילירובין  בדם בכל מקרה שטופל באור. לדעתם יש צורך במעקב רק במקרים הבאים:-

א   כאשר הצהבת הייתה על רקע המוליטי  או

ב    כאשר הטיפול התחיל מוקדם או הסתיים בטרם מלאו לתינוק 3-4 ימים מעת לידתו

אנחנו ניסינו להדגיש את הצורך בבדיקת מעקב בכל מקרה  וכן לזהות תת-קבוצות בסיכון גבוה לתופעת העלייה המשנית rebound. מסקנתנו, כפי שנאמר, שקיים סיכון גבוהה לעלייה משנית ברמת הבילירובין כאשר:-

בדיקת ה Coombs   חיובית

כאשר מדובר בפג שנולד לאחר  37 שבועות הריון  או פחות

וכאשר היה צורך בפוטותרפיה בטרם מלאו ליילוד 72  שעות  מאז לידתו.


Post-phototherapy neonatal bilirubin rebound: a potential cause of significant hyperbilirubinemia

Kaplan M, Kaplan E, Hammerman C et al

Arch Dis Child 2006;91:31-34.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה