מחלות זיהומיות

טיפולים לא אנטיביוטים לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות (צינון) (Respir. Med)

מטרת המחקר היתה לסקור מחקרים בנושא טיפולים לא אנטיביוטים לצינון.

הסקירות היו שונות באיכותן. הסוקרים זהירים לגבי יתרונות טיפולים אחרים מהמינון הראשון של מפחית גודש ושילוב אנטיהיסטמין ומפחית גודש. לאנטיהיסטמינים לבד, היו הסוקרים ברורים לגבי העדר היעילות מלבד המחקרים באיכות גבוהה בהם צויין שיפור גלובלי בסימפטומים.

חלק מהמחקרים היו משמעותיים סטטיסטית, אך לא ברור עד כמה. לגבי ארכיניצאה, נמצאו בעיות באיכות המחקרים ומגוון רחב של צורות שונות של החומר. נראה כי אוויר מחומם ולח היה יעיל בישראל ואנגליה, אך לא בארה”ב, ולכן קשה לצאת בהגדרות לגבי היעילות. תרופות OTC לשיעול כנראה היו בעלות יתרון לילדים מתחת לגיל 5. Letosteine (מוקוליטי) עשוי להיות יעיל בילדים אל לא נמצא באנגליה. Bisolvon נמצא יעיל לשיעול רק במחקר אחד. לילדים גדולים יותר ומבוגרים, dextromethorphan עשוי להיות יעיל (שניים מתוך 3 מחקרים הראו יתרון), ו-guiafenesin הראה יתרון מעורב בשני מחקרים. Dexbrompheniramine (אנטיהיסטמין סדטיבי)/pseudoephedrine (כ-6/120 מ”ג לפעמיים ביום למשך שבוע) היה יעיל משמעותית לעומת פלצבו לחומרת שיעול, בעוד במחקר אחר, loratadine (אנטיהיסטמין לא סדטיבי)/pseudoephedrine (כ-5/120 מ”ג פעמיים ביום למשך 4 ימים) לא הראה הבדל משמעותי בין קבוצות המחקר.

לויטמין C תפקיד קטן במניעת צינון, עם יתרון גדול יותר במקרי פעילות גופנית בעצימות גבוהה ומצבים סאב ארקטים. נראה כי אבץ יעיל, אך נושא העדר הסמיות בשל הטעם היווה בעיה לסוקרים.

היתרונות והנזקים חושבו כמספר הזקוקים לטיפול לאדם אחד ליתרון ולנזק.

החוקרים סיכמו כי רוב הטיפולים הלא אנטיביוטים לצינון כנראה אינם יעילים. המבטיחים ביותר הם ה-dextromethorphan, bisolvon ו-guiaphenesin לשיעול, שילוב אנטיהיסטימינים ומפחיתי גודש למגוון רחב של סימפטומים, מפחיתי גודש נזלים ואולי טבליות אבץ.

Respir. Med. 2005 Dec;99(12):1477-84.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה