חולות סכרת מסוג 2 מצויות בסיכון מוגבר לסבול מדחיפות במתן שתן (Urinary Urge Incontinence), כך פורסם במחקר חדש בגליון נובמבר של Journal of the American Geriatrics Society. מאחר שמחקרים רבים הראו כי נשים בד”כ אינן מתלוננות בפני הרופאים על אי שליטה במתן שתן, הערכה רפואית של חולות סכרת עשויה לכלול בדיקות סקר לבריחת שתן יחד עם שיחה על אפשרויות אבחנה וטיפול.
ממחקר קודם עולה כי סכרת תורמת להפרעה במתן שתן, אך לא נערך כלל מחקר פרוספקטיבי לבדיקת סכרת והיארעות אי שליטה במתן שתן.
החוקרים השתמשו בנתונים ממחקר Nurses Health Study בכדי להשוות את הסיכון לאי שליטה במתן שתן מקרית ונפוצה בנשים עם סכרת מסוג 2, בהשוואה לנשים ללא סכרת.
בין השנים 1996-2000, שיעור ההיארעות של בריחת שתן עמד על 10.5% בנשים עם סכרת, לעומת 7% בנשים ללא סכרת.
לאחר תיקנון לגיל, נשים עם סכרת היו בסיכון מוגבר ב-28% לאי שליטה במתן שתן לעתים קרובות, בהשוואה לנשים עם סכרת, וסיכון מוגבר ב-21% לאי שליטה במתן שתן מקרית. הסיכון היה בולט יותר עבור כמויות דלף גדולות יותר.
כמו כן, סכרת ממושכת יותר הגבירה עוד יורת את הסיכון לאי-שליטה במתן שתן, כך שנשים עם סכרת במשך למעלה מ-10 שנים היו בסיכון מוגבר בכ-50% לאי שליטה במתן שתן מקרית. יתרה מזאת, בנשים עם סיבוכים מיקרווסקולרים של סכרת, הסיכון היה יותר מכפול להתפתחות אי שליטה במתן שתן, בהשוואה לנשים ללא סיבוכים מיקרווסקולרים.
התוצאות היו דומות לאחר הוצאת נשים הסובלות מהשמנת-יתר, נשים עם שבץ קודם, נשים לא-מעשנות ונשים שדיווחו על מגבלות תפקוד חמורות.
סה”כ, באוכלוסיית נשים זו, 17% ממקרי אי-שליטה במתן שתן בכמות כלשהי וכמעט 15% ממקרי אי שליטה חמורה במתן שתן ניתנות למניעה עם מניעת הסכרת.
סכרת היא מצב שניתן למניעה ברובו, ומחקרים מצביעים כי איבוד משקל מוריד את הסכרת, וכן את בריחת השתן.
בהתחשב בסיכון העולה לאי שליטה במתן שתן עם העליה במשך זמן הסכרת, אפילו עיכוב התפתחות הסכרת עשוי להוריד משמעותית את העומס הרפואי, הרגשי והכלכלי בנשים מבוגרות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!