משרד הבריאות גיבש תכנית מגירה מפורטת של היערכות ופעילות למקרה של התפרצות שפעת עופות בקרב בני אדם בישראל. במסמך מפורט אותו ניתן להוריד מאתר משרד הבריאות ואשר מיועד לצוות הרפואי בלבד מוצגת בפרוטרוט תכנית ההיערכות.

התכנית מפורטת מאוד וכוללת טפסים לאיבחון חולים, נוהלי טיפול, בקרה, דיווח ומידע, פירוט של בעלי תפקידים במצב חירום וגם הערכות ותסריטים לגבי היקף הנפגעים.

התכנית מבחינה בין שלב שפעת העופות (בה נדבקים עדיין העופות בלבד ו/או אדם שנדבק מעוף אך הוירוס אינו מועבר מאדם לאדם) לבין השלב (שכרגע הוא עדיין תיאורטי) שבו תהיה העברה של הוירוס בין אדם לאדם.

כמה נקודות חשובות העולות מנייר העבודה:

• במקרה של התפרצות מחלה בקרב בני אדם ע”י מוטציה של הוירוס שתגרום להדבקה של אדם מאדם, הצפי של כותבי התכנית הוא ל-1.6 מיליון חולים (בערך פי 3 מתחלואת שפעת חורף רגילה מידי שנה). הצפי לתמותה הוא למס’ אלפים בודד, צפי שנראה נמוך יחסית לאור שיעורי התמותה הגבוהים של החולים בוירוס זה עד כה.


• דאגה מיוחדת היא לצוות בתי החולים ושירותי הבריאות – ללא חיסון וטיפול תרופתי מונע הצפי הוא שכרבע מעובדי הקו הראשון של מערכת הבריאות יחלו, ולכן בסדר העדיפות של ההתחסנות והטיפול המונע נמצא הצוות הרפואי עצמו.


• ע”פ מודל עלות/תועלת שנבנה במשרד נמצא שהשיטה היעילה ביותר להיערכות היא אגירת מלאי חירום של תרופות אנטיויראליות. אסטרטגיה זו נמצאה יעילה גם מבחינת חיסכון עלויות למשק, גם אם הסיכון להתפרצות פנדמיה לשנה היא של 1.25% בלבד. אם לוקחים בחשבון סיכוי של 3% (על בסיס הסטטיסטיקה של 3 התפרצויות גדולות בכל 100 שנה, כפי שהיה במאה הקודמת), אז התכנית לאגירה תהיה חסכונית ויעילה גם כלכלית.

כאמור, עיון במסמך העבודה ניתן ע”י קישור זה,  והוא מיועד לצוות הרפואי בלבד. 

מסמך העבודה מפרט פעילויות והיערכויות שיש כבר לבצע בשלב הנוכחי, לרבות אגירת התרופות האנטיויראליות, הצטיידות בציוד מגן ועוד. יש לשער ולקוות שהפעילויות הללו אכן מבוצעות ומיושמות כבר עתה, אם כי בנושא התרופות, הדיווח האחרון הוא שהמלאי הקיים של התרופות האנטיויראליות (והכוונה בעיקר לטמיפלו שהיא התרופה המיעדפת) מספיק ל-6% בלבד מהאוכלוסיה, מלאי שלא יספיק ודאי לטיפול בצפי של 1.6 מיליון חולים.  

המסרים בשלב זה לציבור הרחב הפונה לצוות הרפואי בשאלות מוצגים כאן (באדיבות דף מסרים של כללית CALL שהגיע לידינו ושנראה בהחלט מתאים וחשוב לעיון והפצה בקרב הצוות הרפואי):

הנדון: מידע בנושא שפעת העופות

לאור העליה במספר השאלות העוסקות בשפעת העופות במוקד ובתגובה לשאלות שהועברו אלינו, להלן המסרים העיקריים עליהם יש לבסס את התשובות לפונים:

שפעת העופות:

1.      שפעת העופות היא מחלה נגיפית (ויראלית) הנגרמת ע”י נגיף מאותה משפחה כמו השפעת העונתית ה- “רגילה” של בני האדם, אבל בכל זאת, קיימים ביניהם הבדלים ניכרים.

2.      שפעת העופות היא מחלה של עופות ולא של בני אדם.

3.      המחלה גורמת לתמותה בעופות.

4.      עד כה לא זוהו בישראל עופות נגועים במחלה.

5.      למותר לציין, שעד כה לא זוהו בישראל אנשים חולים במחלה.

6.      הסיכון לאדם להידבק מעוף חולה הוא נמוך מאוד. (עד כה חלו בעולם כולו מספר עשרות אנשים בלבד).

7.      ההדבקה מציפור לאדם, נעשית ע”י מגע קרוב עם הפרשותיה של הציפור (רוק, צואה).

8.      עד כה אין סימן לכך ששפעת העופות, מדבקת מאדם לאדם (גם אם מישהו נדבק מעוף חולה, הוא אינו מדבק לאנשים בסביבתו).

9.      תקופת הדגירה של שפעת העופות בבני אדם היא מספר ימים בודדים (1-3).

10. אין חיסון לבני אדם כנגד שפעת העופות.

11. בני האדם שנדבקו (כאמור כ-120 מקרים בעולם כולו) , פיתחו מחלה קשה עם שיעור תמותה גבוה.

12. סימני שפעת העופות בבני אדם דומים לסימני מחלת השפעת אם כי הם קשים יותר.

13. שפעת פנדמית:

1.      כיום אינה קיימת כלל.

2.      נגיף השפעת עובר שינויים במבנה שלו באופן מתמיד.

3.      קיים סיכון תיאורטי שנגיף שפעת העופות ישתנה באופן שתכונות ההדבקה שלו תשתננה.

4.      במיקרה כזה, עלול להיווצר זן שפעת המדבק מאדם לאדם.

5.      אין יכולת לדעת מה יהיו תכונותיו של נגיף חדש זה (כמה קטלני וכמה מדבק יהיה).

6.      בגלל שלא מדובר בנגיף קיים, אין כנגדו חיסון.

ולסיכום, המסר כעת,  צריך להיות מרגיע. מה שיש בעצם היום זה  שפעת עופות, הקיימת במדינות מסויימות ומספר עשרות מקרים של בני אדם שנדבקו במחלה  מעופות, כולם במדינות מרוחקות מישראל.

אין מקום להיכנס בהסברים לנושא השפעת הפנדמית ושאר תרחישים היפותטיים.

                                                                                                                                     ב ב ר כ ה ,  ציפי שדה אחות ראשית, ד”ר אבי גולדברג – מנהל המחלקה לשעת חירום, שירותי בריאות כללית