מחקר ישראלי חדש (שדומה שכמוהו ניתן לעשות בשנים האחרונות, לצערנו, רק בישראל ועירק..) אשר מתפרסם כעת ב-Arch Surg בראשותו של  ד”ר גדעון אלמוגי מיח’ הטראומה בבית חולים הדסה ירושליים, בחן את גורמי הסיכון לתמותה של פצועים בפיגועי התאבדויות בישראל. ע”פ המימצאים , הסיכון לתמותה עולה בנפגעי כריתה,  כוויות ושברים פתוחים.

הרקע למחקר הוא בסיס הנתונים הקיים בעקבות התקפות התאבדות הכולל מידע על הפגיעות בקורבנות הסובלים משילוב של פציעות הדף, פציעות חודרניות וכוויות אשר מגיעים לבית החולים המקומי.

מטרת המחקר הייתה לזהות סמנים חיצוניים אשר עשויים לסייע לצוותים הרפואיים המגיעים לאירוע של פיגוע התאבדות בזיהוי פציעות הדף ריאתיות (blast lung injury -BLI) וביצוע מיון יעיל בין נפגעים ברי הצלה ונפגעים שאינם ברי הצלה.

המחקר היה כמובן רטרוספקטיבי וכלל ניתוח של 15 פיגועי התאבדות שאירעו בישראל בין השנים 1994-1997 .

ניתוח הנתונים בוצע עבור 153 קורבנות שנהרגו בפיגועים ו-798 שנפצעו ב-15 פיגועים אלה. התיקים הרפואיים נבחנו ובוצע רישום של סימנים חיצוניים של טראומה כמו כוויות, פצעים חודרניים ונוכחות של BLI .

התוצאה העיקרית שנבחנה במחקר הייתה הסיכון היחסי של BLI ומוות.

שלושה סוגי מיקומים הותקפו בפיגועי ההתאבדות: אוטובוסים, איזורים סגורים למחצה ואיזורים פתוחים.

60 מכלל הניצולים (7.5%) סבלו מ-BLI , אשר היה שכיח יותר בנפגעים בפיגועים שבוצעו באוטובוסים : 37 מכלל ה-260 , 14% ,שנפגעו בפיגועי ההתאבדות באוטובוסים, לעומת 5% מהנפגעים במתחמים חצי סגורים ו-3.4% מהנפגעים באיזורים פתוחים.

הנפגעים שסבלו מ-BLI נטו יותר לסבול מפצעים חודרים בראש או בחלק הגוף העליון, כוויות המכסות למעלה מ-10% שטח גוף, ושברי גולגולת. (סיכון יחסי של 4, 11.6 ו 55.8 בהתאמה, מובהק סטטיסטי). קורבנות אשר נפטרו במקום האירוע נטו יותר לסבול מכוויות, פצעים פתוחים, שברים פתוחים וקטיעות בהשוואה לניצולים (יחס סיכון של 6.5 , 18.6 ו-50.1 בהתאמה, מובהק סטטיסטי).

מסקנות קבוצת החוקרים היא שבפיגוע התאבדות, סמנים חיצוניים של טראומה צריכים להוות קריטריונים למיון של נפגעים לצורך קביעת רמת ודחיפות הטיפול במקום הפיגוע ובבית החולים. קביעת סדרי עדיפויות במצב חירום של קורבנות ברי הצלה וחסרי סיכוי להצלה צריכים לקחת בחשבון נוכחות של קטיעות, כוויות ושברים פתוחים.

Arch Surg. 2005;140:390-393.

הערת המערכת: ברכות לצוות הישראלי על הפרסום בכתב עת חשוב זה. ביום סמלי זה, יום הזכרון לחללי צה”ל ולנפגעים בפעולות איבה, נקווה שבסיס הנתונים העתידי למחקרים בנושא זה יצטמצמו או יעלמו לחלוטין בארצנו..