השפעת שימוש בשני עורקי החזה על זיהום סטרנלי: תפקיד קציר העורק בצורתו ה-”שלודה” (skeletonized) /מאת עורך כירורגיה לב חזה ד’ר שרוני

להלן סקירתו של עורך מדור הכירורגיה לב חזה, ד”ר שרוני, של מאמרו של Ruggero De Paulis , Italy, JTCVS :

מטרה: מטרת העבודה היתה לקבוע את הסיכון היחסי של זיהום סטרנלי בחולים העוברים ניתוח מעקפים תוך שימוש בשני עורקי שד וכן להעריך האם ובאיזו מידה הטכניקה של skeletonization מורידה סיכון זה.

שיטות: נתונים אשר נאספו באופן פרוספקטיבי מחולים שעברו ניתוח מעקפים כליליים ושבהם נעשה שימוש בלפחות עורק שד אחד. 450 חולים אחרונים אשר בהם נקצרו (גויסו) שני עורקי החזה הושוו ל-450 חולים בהם נקצר עורק שד אחד בלבד. עורק השד השמאלי (LIMA) תמיד נקצר עם הוורידים והפסיה (pedicled). בקרב החולים שבהם נקצרו שני עורקי החזה, ב- 300 חולים שני העורקים נקצרו עם הפסיה והוורידים וב-  150 חולים שני עורקי החזה נקצרו בשיטת  skeletonized.

תוצאות: בהשוואה לעורק חזה בודד, קציר שני עורקי החזה, pediculated או skeletonized מעלה את הסיכון לזיהום סטרנלי עמוק (1.1% vs 3.3% vs 4.7%; P = .01) או זיהום שטחי של הפצע בחזה (4.8% vs 7.8% vs 12%; P = .002).

המנבאים הבלתי תלויים לזיהום עמוק בחזה היו קציר עם הפסיה והוורידים (pedicled) של עורק החזה (odds ratio, 4.1), מחלה וסקולרית פריפרית (oddsratio, 3.1) ופתיחת חזה בשל דמם (odds ratio, 8.2).

המנבאים לזיהום שטחי של הפצע בחזה היו קציר עם הפסיה והורידים (odds ratio, 4.1), מין נקבה (odds ratio,2.2),  וסכרת (odds ratio, 1.7). בחולי סכרת, לא היה הבדל בשכיחות הזיהום בין חולים שקיבלו עורק חזה בודד או 2 עורקי חזה.

מסקנות: שימוש בשני עורקי חזה כרוך בשכיחות גבוהה יותר של זיהום בפצע בחזה בהשוואה לשימוש בעורק חזה בודד.

הפרדת עורקי החזה בשיטת skeletonized מוריד סיכון זה. קציר שני עורקי החזה יכול להיות מועיל לחולים בסיכון גבוה לזיהום בפצע.

הערות עורך כירורגיה לב חזה (ד”ר רם שרוני):

בניתוח פרמטרים טרום ניתוחיים מסתבר שקבוצת החולים בהם נעשה שימוש בשני עורקי חזה היו, באופן מובהק, צעירים יותר אך עם מחלה כלילית יותר מפושטת. בנוסף, אחוז החולים שסבלו מאי ספיקת כליות ומחלת ריאת כרונית היה גבוה באופן משמעותי בקבוצת החולים של “שני עורקי החזה”.

גם משך זמן המלחץ האורטלי היה ארוך יותר באופן משמעותי בקבוצת חולים זו.

העובדה שהקבוצות לא היו מאוזנות מבחינת גורמי הסיכון עלולה לגרום להטיית התוצאות באנליזת התוצאות ולמסקנה הבלתי מתבקשת ש “שימוש בשני עורקי החזה מעלה את הסיכון לזיהום..”.

בשל חוסר האיזון בין הקבוצות, נעשה שימוש ב-“אנליזה רבת משתנים”  (multivariate analysis) ואכן מבחן סטטיסטי זה לא מצא ששימוש בשני עורקי החזה מעלה את השכיחות לזיהום אלא שיטת ההוצאה (pedicled vs skeletonized) בנוסף לפרמטרים נוספים (PVD, פתיחה חוזרת בשל דמם).

אמנם המחברים ציינו בפרק “מגבלות המחקר” את חוסר האיזון בין הקבוצות אך הקורא שאינו בקיא בסטטיסטיקה בסיסית עלול להפנים מסקנה שאינה מבוססת דיה.

בעבודות שונות, בינהן עבודה שחוברה בארצנו [1], נמצא שמחלת ריאות כרונית היתה פרמטר מובהק באסוציאציה עם זיהום סטרנלי, ואכן כירורגים המיישמים את גיוס שני עורקי החזה באופן רוטיני נמנעים במקרים רבים מגישה זו בחולים עם מחלת ריאות משמעותית ומסתפקים בעורק חזה בודד בתת קבוצה של חולים אלו.

מסקנת המחברים באשר לשימוש בשני עורקי חזה תואמת דיווח ישראלי קודם [2,3] באשר להעדר עליה בשכיחות זיהומים סטרנלים בחולי סכרת ולפיכך הפרקטיקה הנהוגה בחלק מהמרכזים המובילים בתחום רווסקולריזציה עורקית הנה קציר שני עורקי חזה גם בחולים עם סוכרת (שאינם מטופלים באינסולין).

ראוי לציין את החשיבות הרבה בשימוש בשני עורקי החזה גם בחולי סוכרת (שאינם מטופלים באינסולין) שכן הודגם שיפור בתוחלת חיים וירידה בנחיצות בהתערבויות חוזרות ואוטמי שריר הלב בחולים אלו, בהם נעשה שימוש בשני עורקי החזה [2,3]. 

שימוש בשני עורקי החזה לאחר skeletonization הינו רוטיני במרכזים רפואיים מסויימים. אמנם זמן גיוס העורקים הוא ממושך יותר, אך מתקבל עורק ארוך יותר, המאפשר השקות צדדיות בצורה קלה יותר תוך הפחתה בדווסקולריזציה של הסטרנום. מתאפשרת רווסקולריזציה מלאה של המערכת השמאלית של הלב (LAD+Cx) ע”י שתלים עורקים עם יתרון ארוך טווח בהישרדות והימנעות מנחיצות בפרוצדורות לבביות חוזרות.

מומלץ איפה, בהיעדר הוראות נגד ברורות, להשתמש בשני עורקי החזה ולא להסתפק בעורק חזה בודד.


Ruggero De Paulis , Italy, JTCVS, 2005;129(3): 536-43


References

1. Pevni D, Mohr R, Lev-Run O, Locer C, Paz Y, Kramer A, Shapira I. Influence of bilateral skeletonized harvesting on occurrence of deep sternal wound infection in 1,000 consecutive patients undergoing bilateral internal thoracic artery grafting. Ann Surg. 2003 Feb;237(2):277-80.

2. Lev-Ran O, Braunstein R, Nesher N, Ben-Gal Y, Bolotin G, Uretzky G. Bilateral versus single internal thoracic artery grafting in oral-treated diabetic subsets: comparative seven-year outcome analysis. Ann Thorac Surg. 2004 Jun;77(6):2039-45.

3. Lev-Ran O, Mohr R, Pevni D, Nesher N, Weissman Y, Loberman D, Uretzky G. Bilateral internal thoracic artery grafting in diabetic patients: short-term and long-term results of a 515-patient series. J Thorac Cardiovasc Surg. 2004 Apr;127(4):1145-50.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן