מחלות זיהומיות

אטופיק דרמטיטיס ו’היפותזת ההיגינה’: סקירה (Br J Dermatol)

מאמר סקירה שפורסם לאחרונה עוסק בנושא ‘היפותזת ההיגינה’, התומכת בהימצאותו של קשר אינברטי הפוך בין אטופיק דרמטיטיס (AD) לבין סביבה המובילה לחשיפה יתרה לפתוגנים. 

מטרות המאמר היו לזהות ולהעריך את העדויות האפידמיולוגיות המחזקות את ההנחה שחשיפה סביבתית המובילה לעליה בכמות החיידקים מפחיתה את הסיכון לחלות ב-AD, לבדוק האם זיהומים מסומים מפחיתים את הסיכון לחלות ב-AD, לבדוק האם קיים קשר בין מתן חיסונים ושימוש באנטיביוטיקות לבין הסיכון לחלות ב-AD ולבחון את הגישות החדשות לטיפול ב-AD המתבססות על היפותזת ההיגינה.

החוקרים ערכו סקירה ספרותית למאמרים שפורסמו ב-Medline בין 1966 לאוגוסט 2004 בכדי לזהות מחקרים רלוונטיים להכללה במחקר. הבדלים במבנה המחקרים ובאוכלוסיות הנבדקים לא איפשרו ביצוע מטה-אנליזה, לכן תוארו המחקרים באופן איכותי.

בסקירה נמצאו 64 מחקרים רלוונטיים. 27 (42%) מהם היו בעלי מבנה פרוספקטיבי. נמצאו עדויות פרוספקטיביות להימצאות קשר אינברטי בין AD לבין אנדו-טוקסינים, הטיפול בתקופת החיים המוקדמת, וחשיפה לבעלי-חיים. שני מחקרים קוהורטיים ומתוכננים היטב מצאו קשר חיובי בין זיהומים בשנות החיים המוקדמות לבין AD, ובין מתן חיסון נגד חצבת ל-AD.

שימוש באנטיביוטיקה נמצא קשור באופן עקבי לעליה בסיכון לחלות ב-AD, אפילו במהלך העוברות, למרות שחלק מהמחקרים המעידים על הקשר לא הצליחו להגיע לממצאים בעלי מובהקות סטטיסטית. כמה מחקרים אקראיים ומבוקרים קטנים מעידים כי תכשירים פרוביוטיים עשויים להפחית את חומרת ה-AD ולמנוע במידה מסוימת את המחלה.

החוקרים מסבירים כי למרות שמחקרים המבוססים על האוכלוסיה מעידים על קשר אינברטי עקבי בין AD ובין עליה בגודל המשפחה, לא נראה שניתן להסביר את התופעה על-ידי חשיפה ישירה ומוגברת לפתוגן סביבתי יחיד. השפעות הטיפול במהלך תקופת החיים המוקדמת והחשיפה לבעלי-חיים ולאנדוטוקסינים עשויות לנבוע מגירוי מיקרוביאלי לא-פתוגני כרוני חוזר ונשנה.

תופעה כזו עשויה אף להסביר את הסיכון המוגבר הכרוך בשימוש באנטיביוטיקה. יש לנקוט זהירות במתן אנטיביוטיקה במהלך תקופת החיים המוקדמת, בעיקר בילדים בעלי היסטוריה משפחתית של AD.

החוקרים מציינים כי יש צורך במחקרים גדולים יותר, מעשיים ומתוכננים היטב הבודקים את השימוש בתכשירים פרוביוטיים במניעת AD ובטיפול במחלה בכדי לבדוק האם יש לנקוט התערבויות כאלה כחלק מהטיפול הרפואי השגרתי.

לידיעה במדסקייפ

Br J Dermatol.  2005; 152 (2): 206-216.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה