ילדים הסובלים מזיהום כרוני בחיידק הליקובקטר פילורי,  הם אסימפטומטיים. טעות נפוצה היא לייחס כאבי בטן בילדים לזיהום בהליקובקטר. ההליקובקטר יגרום לכאבי בטן בילדים  רק לאחר שנוצר כיב פפטי. וכך גם לרוב המבוגרים שנדבקו בהליקובקטר פילורי: אין להם בדר”כ תלונות הקשורות לזיהום.

תחום אחד לגביו קיימים עדין חילוקי דעות הוא הסימפטומטולוגיה בעת ההדבקה בהליקובקטר פילורי בתקופת הינקות בארצות מתפתחות. בעשור האחרון הופיעו מספר מאמרים המראים כי זיהום בהליקובקטר בינקות,  משבש את קצב הגדילה.

מחקרים שנעשו בארצות מתפתחות דוגמת גמביה באפריקה, השוו בדרך כלל בין משקל תינוקות שנדבקו בהליקובקטר לבין אלה שלא נדבקו. מחקרים אלה לקו בחסר שכן לא נעשה מעקב לאורך זמן אלא כל תינוק נשקל רק פעם אחת. מחקר שמוגדר כ cross sectional study. 

המחקר שמובא כאן  מתחקה אחר התינוקות לאורך זמן, ומשווה בין קצב הגדילה של תינוקות שנדבקו בהליקובקטר פילורי לבין אלה שלא נדבקו בחיידק זה. שיטה המוגדרת באנגלית   . longitudinal studyמבחינה מתודולוגית שיטת מחקר זו עדיפה.

המחקר התבצע בשני כפרים בגמביה, בהם הרמה הסוציו-איקונומית של כל התושבים היתה שווה. לחוקרים היה חשוב לשתף אוכלוסייה אחידה, כדי שהממצאים לא יושפעו מתנאים כלכלים שונים. במחקר נבדקו כ 200 תינוקות. התינוקות אובחנו בשיטת תבחין הנשימה לפני  ואחרי שתית מיץ תפוזים עם תוספת 13C – שינן.  

החוקרים חזרו על מחקרם פעמיים כדי לאשש את התוצאות.

בקבוצה מחקר הראשונה  נבדקו התינוקות  כל שלושה חודשים החל מגיל שנים עשר שבועות  וכלה בגיל 48 שבועות. המחקר בקבוצת המחקר השנייה, החל כבר בגיל  4 שבועות והתינוקות נבדקו פעם בחודש.

התוצאות הראו מתוך 200 התינוקות שנבדקו כי 80 נדבקו בהליקובקטר  כבר בחודש השלישי לחייהם ובתום המחקר, הם עדיין סבלו מהזיהום.

כ 30 תינוקות לא נדבקו בכלל בהליקובקטר פילורי לאורך כל תקופת המעקב.

אצל 90 תינוקות האבחנה לא הייתה ברורה, שכן התוצאות באבחון הנשימתי לא היו עקביות.

על סמך התוצאות, נראה כי ניתן לחלק את התינוקות לשלוש קבוצות. [שימו לב לכך שהקבוצות שהוזכרו בתחילת המאמר היו קבוצות לפי שיטת המחקר. כעת אנחנו מחלקים את התינוקות לפי התוצאות].

הקבוצה ראשונה כללה ילדים שנדבקו בהליקובקטר פילורי ותוצאות התבחין הנשימתי נשארו חיוביות לאורך תקופת המחקר. אלה אם כן, בלי ספק, סבלו מזיהום בהליקובקטר. כאמור 40% מתוך 200 התינוקות שנבדקוהזדהמו בהליקובקטר פילורי כבר בגיל שלושה חודשים.

בקבוצה השניה, נמצאו כ17%  מהתינוקות שנשארו שלילים במשך כל התקופה, כלומר הם בוודאות לא נדבקו בהליקובקטר.

ליתר התינוקות תוצאות תבחין הנשימה לא היו אחידות כלומר תוצאות חיוביות ושליליות נמצאו בערבוביה והאבחנה נשארה בספק.

הממצאים שהתקבלו משני המחקרים היו דומים  והתוצאות שאנו מביאים מתייחסות לשתי הקבוצות גם יחד.

ועכשיו נחזור לשאלה המרכזית:- האם מצאו החוקרים עיכוב בגדילה אצל התינוקות שנדבקו בהליקובקטר ?

התשובה :- תינוקות שנדבקו כבר בגיל שלושה חודשים בהליקובקטר, קצב העלייה במשקל ובגובה התעכב בצורה משמעותית, וכן היקף הראש היה קטן ב 8 מ”מ. הבדלים אלה נשארו בעינם עד תום המחקר בגיל 48 שבועות. בדיקה נוספת, באופן חד פעמי, נעשתה בגיל 5-8 שנים. בגיל זה לא נמצאו הבדלים, הווה אומר השפעת הזיהום בהליקובקטר על ההתפתחות הפיזית, היתה השפעה זמנית בלבד.  

הדברים שהבאנו  מתייחסים  אך ורק לתינוקות שנדבקו בהליקובקטר פילורי כבר בגיל שלושה חודשים.  בתינוקות שנדבקו בהליקובקטר בגיל 9 ועד 12 חודשים הזיהום לא השפיע כלל על קצב הגדילה.

הערת העורך: מה המשמעות של  ממצאים אלה לגבי האוכלוסייה בעולם המערבי ? נראה, כי זמן ההדבקה בהליקובקטר פילורי הוא קריטי לגבי ההתפתחות הפיזית, אך גם היא זמנית בלבד.

בעולם המתפתח, כאשר ההדבקה חלה בשלושת החודשים הראשונים בחיים נמצא עיכוב בהתפתחות הילד. בעולם המערבי מקובל שגיל ההדבקה הוא תשעה חודשים ואילך. אם כן לא נראה שנמצא אצלנו עיכוב בגדילה  באוכלוסיית התינוקות בארץ.  לכן, כאשר אנחנו מבצעים ברור להפרעה בגדילה בילדי הארץ, אין צורך יותר, למיטב ידיעתנו, לבדוק בכוון הליקובקטר פילורי.

המאמר הופיע  בחודש דצמבר בעיתון

Archives of Disease in Childhood     2004

Early Helicobacter Pylori colonization: the association with growth faltering in The Gambia, Thomas JE, Dale A, Bunn JEG, et.al., Arch Dis Childh 2004;89:1149-54.