Decline in invasive pneumococcal disease after introduction of protein- polysaccharide conjugate vaccine, Whitney CG, Farley MM, Hadler J et. al., N Engl J Med 2003;348:1737-46

בשנים האחרונות פותח תרכיב חיסון חדש נגד זיהומים פנוימוקוקליים.  

בעיני שלטונות בריאות הציבור בארצות הברית נחשב חיסון זה לפתרון מתקדם לבעיית הזיהום בפנוימוקוקוס.

תרכיב החיסון בו השתמשנו בשנים קודמות נגד

Streptococcus pneumonia לא עבר קוניוגציה עם חלבונים אחרים, ויעילותו הייתה מוגבלת מאד.

תרכיב חיסון החדש הינו תרכיב אשר עבר תהליך של קוניוגציה עם אחד מחלבוני הדיפטריה. תהליך של קוניוגציה מגביר את האימונוגניות של החיסון ומעניק לגוף רמת הגנה נגד הפנוימוקוקוס אשר עולה בהרבה על החיסון הישן. תרכיב החיסון החדש מכיל נוגדנים כנגד שבעה זנים של פנוימוקוקוס, מתוך 90 הזנים המוכרים למיקרוביולוגים. זנים רבים עדיין אינם נכללים בתרכיב בו מדובר כאן. מקובל לחסן את הילדים בארבע פרקי זמן שונים עד לגיל שנתיים, ולילדים ברמת סיכון גבוהה עד ארבע שנים.

התרכיב החדש קיבל אישור לשימוש בארצות הברית בשנת 2000. מטרת החוקרים במאמר לפנינו הייתה לברר באיזו מידה התרכיב החדש מונע מחלה פנוימוקוקלית חודרנית. בתכנון המחקר היה קשר בין קבוצת חוקרים 14 משתתפים ובין המעבדות המיקרו- ביולוגיות באזורים שונים בארה”ב. 

המחקר החל בשנת 1998 , שנתיים טרם ניתן החיסון בצורה שיטתית. השנתיים הראשונות של המחקר, שקדמו לשימוש בתרכיב החדש, הייוו בסיס להשוואה לממצאים שהתקבלו אחרי אמצע שנת 2000 בה החל החיסון הגורף .

מה הכוונה במונח “מחלה פנוימוקוקלית חודרנית”? כאשר פנוימוקוקוס נמצא באחד מנוזלי הגוף המקובלים כנוזלים סטריליים, כגון נוזל השדרה או הדם,  מדובר  בזיהום חודרני. לכן, המשתתפים במחקר התבקשו לדווח על כל תרבית חיובית לחיידק הפנוימוקוקס,בדם או בנוזל השדרה.  להוציא מקרים בו נמצא החיידק בכיח או במשטח גרון,כי ממצא זה אינו מעיד על זיהום חודרני. 

התוצאות העידו על ירידה בשכיחות זיהומים חודרניים באוכלוסייה בכלל, וזה  למרות העובדה כי מתן החיסון היה מוגבל לילדים עד גיל שנתיים,  ובמקרים מיוחדים עד ארבע שנים. לחיסון הייתה השפעה חייובית  על כלל האוכלוסייה המבוגרת זאת שכמובן שלא חוסנה.  בקבוצת הגיל  עד לשנתיים, קבוצה שברובה הייתה מחוסנת, שכיחות זיהומים חודרניים ירדה בשני שלישים, ירידה מרשימה מאד.  השכיחות במבוגרים מגיל 20 עד 39 שנים ירדה בשליש. ירידה מתונה יותר הורגשה גם בקבוצת גיל מבוגרת יותר.

בשנים האחרונות אנחנו עדים להופעת זנים חדשים של פנוימוקוקוס שאינם מגיבים לטיפול בפניצילין, והשאלה, מה עלה  בגורלם של הזנים העמידים לפניצילין ענינה את החוקרים.  התוצאה הראתה  ירידה בזיהומים חודרניים על ידי פנוימוקוקים  במידה דומה בזנים עמידים ובזנים רגישים לפניצילין. תצפית זאת  משמעותית עבורנו.

המחקרים עד כה הראו כי החיסון החדש נגד פנוימוקוקוס  מעניק הגנה נגד זיהומים חודרניים, נגד דלקת ריאות, וכן במידה  מתונה יותר גם נגד דלקת אוזניים. מהמחקר הנידון כאן, מתקבלת המסקנה כי החיסון מונע מחלה חודרנית לא רק במחוסנים, אלא בכל האוכלוסייה המבוגרת גם זו אשר לא חוסנה כלל.  מכאן ברורה המסקנה שהילדים מהווים הבאה המתקבלת היא שהילדים מהווים אחד ממקורות הזיהום העיקריים, המפיצים את  חיידקי הפנוימוקוקוסבאוכלוסייה הכללית, וחיסון  של ארבע מנות בתחילת החיים, דיו להפחית את מספר הזיהומים החודרניים גם בקבוצת המבוגרים.

המאמר הופיע בעיתון New England Journal of Medicine   מיום אחד במאי 2003.

העורך מעיר: בשבועות האחרונים דנו במסגרת הג’ורנל קלב בחיסון נגד חיידק האינפלואנזה, ובוירוס האבעבועות רוח, והמסר  בשני המחקרים היה – כי יעילות החיסון בינקות,  לאורך שנים מוטלת בספק, ויתכן  שיש צורך במתן חיסון דחף פעם נוספת או אפילו יותר, בילדות וגם במבוגרים. הפעם המסר  מנוגד. מהמחקר ששמענו  זה עתה, נלמד כי גם אם החיסון אינו תקף לכל החיים, מספיק לחסן אוכלוסיית התינוקות כדי להשפיע על שכיחות המחלה בכל הגילים. הבדל נוסף הוא כי החיסון נגד פנוימוקוקים אינו מתיימר לתת 100% הגנה אלא להפחית את מספר הזיהומים הרציניים בלבד.

בעבר הבאנו במסגרת הג’ורנל קלב תקציר המתייחס להשפעת החיסון נגד פנוימוקוקים על ילדים הסובלים מדלקת האוזן התיכונה. הפנוימוקוקוס כידוע  הגורם השכיח לדלקת באוזן התיכונה. בתקציר זה החוקרים מסיבים את תשומת ליבנו ליתרונות ולסכנות האורבות לאוכלוסיה המחוסנת  בתרכיב זה.

להלן הציטוט: “בכל ילד שאובחן כסובל מדלקת באוזן התיכונה נעשתה שאיבה של נוזל מהאוזן  התיכונה לפני התחלת הטיפול, והנוזל תורבת כדי לזהות את הגורם הבקטריאלי. התוצאות הראו כי הירידה במספר מקרי דלקת האוזניים בקבוצה המחוסנת הייתה  6% בלבד.  מספר זה אינו מרשים, אך כלולים בו כל מקרי דלקת האוזן מכל גורם שהוא. כאשר הבדיקה התמקדה בזני הפנוימוקוקוס נגדם חוסנו הילדים,התוצאות הראוירידה משמעותית בדלקת אוזניים מזנים אלה עדל 57% בהשוואה לקבוצת ביקורת הווה אומר שבמקרים אלה היה שפור ניכר. אך אליה וקוץ בה. מעקב ממושך אחרי הילדים שחוסנו הראה  גם את ההשפעה השלילית, ואולי אף מסוכנת, כשמדובר לטווח ארוך.  הזנים נגדם הילדים חוסנו אמנם הלכו ונתמעטו,  אך החיסון לא מונע, ואולי אפילו מעודד, הדבקת ילדים אלה  בזנים שלא  נכללים בתרכיב החיסון שהם קבלו. המסקנה אפוא היא, שחיסון נגד הפנוימוקוקוס כשלעצמו יעיל.  אך בד בבד הואמערער את האיזון האקולוגי. זנים מסוימים אמנם הופכים ללא פתוגניים עקב החיסון, אך יתכן שזנים אחרים יתפשו את מקומם ויגלו תכונות אלימות שלא נצפו עד כה.בשעה זו אין אנחנו יודעים מה הן תוצאות החיסון לטווח ארוך, ויתכן שלצערנו יתגלה כחרב פיפיות”. סוף ציטוט.  

אני נזכר במשפט, מאחד ממחזות Shakespeare  והוא:

I rather bear the ills I have,

Than fly to those unknown.

עדיפות עלי הצרות שאני מכיר, לאלה שלא מוכרים לי.