מחקר חדש מוצא כי וירוס שכיח עלול להשתתף במחלה כואבת של תאי החיסון שתוקפת עצמות בילדים. המחקר עשוי להוביל לאיבחון קל יותר ולמתן טיפולים יעילים יותר למחלת ה-histiocytosis של תאי לנגרהנס.

החוקרים מצאו עדויות לנוכחות הוירוס human herpesvirus 6, HHV-6, ברקמות של 25 מתוך 35 ילדים הסובלים מ- histiocytosis של תאי לנגרהנס (LCH), בהשוואה לגילוי הוירוס רק בחמישה מתוך 19 ילדים בריאים.

תאי לנגרהנס, המצויים בדם, מהווים חלק ממערכת החיסון. עודף בלתי מבוקר בכמותם מוביל להופעת LCH שהשפעותיו נעות בין מחלה מוגבלת שחולפת מעצמה למחלה כרונית מסכנת-חיים המערבת כמה מערכות איברים. למרות היותה נדירה, כשהיא מופיעה ב-5 ילדים מתוך מיליון, לרוב פוגעת LCH בעצמות, וגורמת פגיעות או שברים מכאיבים.

החוקר הראשי מסביר כי LCH נחשבת ל’חקיין מעולה’ שכן היא מזכירה מקרי סרטן עצם מיוחדים. הוא מוסיף כי למרבה המזל, רוב הילדים שורדים את המחלה בימינו שכן רוב הפגיעות בעצמות נפתרות מעצמן ללא טיפול. במקרים אחרים, הוא מפרט, מצליחים המנתחים לטפל במחלה באמצעות הסרת האזור הפגום של העצם.

אולם, הרופאים מתקשים לתת טיפול מוצלח כאשר המחלה כרונית ומשפיעה על כמה מערכות. כמותרפיה עשויה להצליח, לפחות באופן זמני, אך רק בקרב 50%-60% מהחולים. הגורם להופעת LCH איננו ידוע והוא נחקר על-מנת לקדם את הטיפולים.

אחד מכותבי המאמר אומר כי חשוב לקבוע האם LCH היא תהליך ראשוני דמוי גידול או תהליך רה-אקטיבי שבו מערכת החיסון מגיבה לזיהום או לפגיעה אחרת. הוא מסביר כי המחקר הנוכחי מחזק את הדעה התומכת בתגובה לזיהום וכי הבנת מקור המחלה עשוי לסייע לקבוע מהו הטיפול הטוב ביותר.

מחקרים קודמים הציעו כי לזיהומי HHV-6 תפקיד בהופעת LCH, אך העדויות היו בלתי-ישירות, או שהוטל בהם ספק. המחקר הנוכחי הוא הראשון המזהה את הוירוס בציטופלסמת תאי החיסון הקרויים לימפוציטים בתוך רקמות נגועות ב-LCH. אחד הכותבים טוען כי ממצאי המחקר מעידים כי בעקבות הדבקת הלימפוציטים בוירוס ה-HHV-6 מופעלת בגוף תגובה חיסונית בלתי-תקינה הנובעת מייצור יתר של תאי לנגרהנס שנצפים במחלת ה-LCH. החוקרים אישרו את נוכחות הוירוס באמצעות טכניקת בדיקה ב- in situ hybridization.

וירוס ה-HHV-6 נפוץ ביותר בילדים ובמבוגרים אך על-פי רוב מפונה מן הגוף על-ידי מערכת חיסון המתפקדת כהלכה. למעשה, מצאו החוקרים עדויות לנוכחות הוירוס ב-5 מתוך 18 דגימות רקמה שנלקחו מילדים בריאים. החוקר הראשי מסביר כי זיהומי HHV-6 שכיחים ביותר ובכל זאת מעט מאוד ילדים לוקים ב-LCH, ולכן מעידות התוצאות כי הוירוס פועל במשותף עם גורמי רגישות חבויים למחלה.

הוא מוסיף כי לא ידוע מהם גורמי הרגישות הללו, אך גילוי הגורם ל-LCH עשוי להסיט את הטיפול מכמותרפיה למתן טיפולים אנטי-ויראלים או טיפולים שמשנים את הפעילות החיסונית. הוא ממשיך ומסביר כי דרוש מחקר המשך, אך בנוסף למתן הנחיות הנוגעות לטיפול עשוי המחקר להוביל לפיתוח בדיקת דם פשוטה לאיבחון המחלה. בדיקה כזו תהיה, לדבריו, פחות חודרנית ופחות מכאיבה לילדים מביופסית הרקמה המבוצעת כיום לאיבחון LCH.

לידיעה ב-doc’s guide