Jama 2003;290:2945-2951

ה- CRP, או ה- C Reactive Protein, הינו סמן של דלקת הקשור לסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב ולשבץ מוחי. יש המשערים, שדלקת מעורבת גם בתהליך התפתחות יתר לחץ דם (יל”ד). מחקרי חתך, מראים, שערכי CRP גבוהים נמצאו, בלוקים ביל”ד. רמות גבוהות של CRP יכולות להגביר את לחץ הדם, ע”י הפחתת ייצור הנ?יט?ר?יק או?ק?ס?יד (Nitric Oxide) בתאי האנדותל (Endothel), ובכך לגרום לכיווץ כלי הדם ולייצור אנדותלין 1 (Endothelin).

יתכן גם, של-CRP תפקיד פרו-טרשתי הנגרם ע”י הגברת ביטוי הרצפטורים לאנגיוטנסין (Angiotensin) מסוג 1.

מחקרים קודמים כבר הראו, שתהליך הדלקת קשור לחוסר תפקוד אנדותליאלי (Endothelial), וגם משפיע על מערכת הרנין-אנגיוטנסין (rennin angiotensin), ולכן, הועלתה ההשערה, שיל”ד, הוא בחלקו, תהליך דלקתי. אולם, כיום, כמעט ואין הוכחות בספרות, לקיום קשר בין דלקת ויתר לחץ דם. מחקר זה, בא לבדוק, האם רמות CRP גבוהות, באנשים בריאים קשורה לסיכון לפתח יל”ד בעתיד.

מחקר זה נערך כחלק ממחקר “בריאות הנשים” בארה”ב. זהו מחקר עוקבה, בו משתתפות כ- 40,000 נשים מעל גיל 45, העוסקות במקצועות הבריאות. מחקר זה מתרכז בכ-20,000 נשים ללא יל”ד, בהן נבדקה רמת הCRP וערכי הל”ד בתחילת המחקר.

כצפוי, גורמי הסיכון המסורתיים למחלת לב איסכמית נמצאו בשיעור גבוה יותר בקרב אלו בהם רמת ה-CRP היתה גבוהה. במשך 8 שנות המעקב, יל”ד חדש הופיע בכרבע מהנשים.

ובסה”כ, נמצא קשר חיובי, בין רמות ה-CRP והסיכון לפתח יל”ד. הסיכון היחסי לפתח יל”ד הלך וגבר ככל שערכי ה-CRP עלו. ולאדם עם CRP מעל 3.5, הסיכון היחסי לפתח יל”ד הוא פי 2.5. כאשר שוקללו גורמי הסיכון המקובלים, הסיכון היחסי לפתח יל”ד, פחת, אך הקשר החיובי בין ערכי ה-CRP והסיכון לפתח יל”ד, עדיין נשמר.

הקשר בין CRP ויל”ד נשמר גם בכל רמות הל”ד ההתחלתיות. גם כאשר לחץ הדם הבסיסי היה 110/65, עדיין CRP גבוה חזה את הסיכון לפתח יל”ד בעתיד.

הנשים חולקו לקבוצות עפ”י ערכי ה-CRP אשר הוגדרו ע”י הנחיות קליניות שונות, כלומר CRP קטן מ-1, CRP בין 1 ל- 3 ו-CRP גדול מ-3.

הסיכון היחסי של קבוצת הביניים לפתח יל”ד היה גבוה ב-50 אחוזים ובקבוצה של ערכי ה-CRP הגבוהים הסיכון היה גבוה פי שנים.

סיכון זה נבדק גם, בתת קבוצה של נשים ללא גורמי סיכון למחלה קארדיוואסקולרית, כלומר נשים שאינן מעשנות, שאינן נוטלות טיפול הורמונלי חליפי ושמשקל גופן תקין. בקבוצה זו הסיכון בקבוצת הביניים היה גבוה ברבע, וגדול בחצי, בקבוצת ערכי הCRP מעל 3.

מחקר זה מספק עדות, שרמות בסיסיות של CRP, קשורות, באופן בלתי תלוי אך מועט, לסיכון להתפתחות יל”ד. גם באלו בהם ערכי היל”ד נמוכים עפ”י הגדרות ה-JNC-7. נתונים אלו מרמזים, שלתהליך הדלקת חלק בהתפתחות יל”ד.

למרות שכ-50 מיליון אמריקאים לוקים ביל”ד, האטיולוגיה של יל”ד נשארת עלומה ברוב המקרים. מחקר זה, הינו המחקר הפרוספקטיבי הראשון המראה קשר בין CRP להתפתחות יל”ד, ואף מחזק תוצאות מחקרים אחרים בהם הודגם קשר זה עם סמני דלקת אחרים כמו פיברינוגן (Fibrinogen), אלפה-אחד-אנטיטריפסין (alpha 1 antu trypsin), הפטוגלובין (Haptoglobin), ועוד אחרים. אולם, המנגנון המסביר קשר בין יל”ד לדלקת, עדיין אינו ברור.

ולבסוף, למרות השיפור במודעות, בטיפול ובאיזון היל”ד, בשלושת העשרוים האחרונים. זיהוי המועדים לפתח יל”ד הינו עדיין, בעל חשיבות עליונה. נתונים אלו מראים שיתכן ודלקת הינה מנגנון חשוב להתפתחות יל”ד.

הערת העורך: בדיקת רמות ה- CRP עשוייה להוות עבורינו כלי אבחנתי חשוב נוסף לזיהוי מטופלים הנמצאים בסיכון לפתח יתר לחץ דם ומחלות לב. המשמעות הקלינית היא שמטופלים עם CRP גבוה שהם עדיין עם רמות לחץ דם תקינות צריכים להמצא במשטר אורח חיים ומעקב שימנע ככל האפשר התפתחות יתר לחץ דם ומחלות לב.

התרומה החשובה של מחקר זה הינה בביסוס התובנה כי CRP הינו גורם ולא רק סמן בפגיעה בכלי הדם.