דיווח נוסף על יעילותם של האנברל ( Etanercept ) והרמיקייד (  Infliximab ) בשיפור איכות חיי חולי הפסוריאזיס. שתי התרופות מקבוצת חוסמי ה- TNF אושרו לאחרונה בארה”ב לפסוריאטיק ארתריטיס, RA , ו- ankylosing spondylitis . 

כעת נבחנות התרופות גם לטיפול בפסוריאזיס. בכנס ה-62 של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה הוצגו מס’ עבודות בנושא.

במחקר שנערך באנברל באופן כפול סמיות ורב מרכזי השתתפו 652 מטופלים שחולקו למס’ קבוצות טיפול במינונים שונים של אנברל (בין 25 מ”ג לשבוע ועד 50 מ”ג פעמיים בשבוע) ופלצבו.

בוצעה מדידה של איכות החיים (מדד HRQOL ) ע”י שימוש במדד הדרמטולוגי לאיכות חיים (DLQI ) . המחקר הגדיר שיפור של 5 נקודות ב- DLQI (הטווח הוא בין 0 ל-30) כשיפור קליני.

בקבוצה שטופלה באנברל שיעור גבוה יותר של החולים השיג שיפור קליני כבר בשבועיים הראשונים (למעט קבוצת המינון הנמוך של 25 מ”ג לשבוע). לאחר 12 שבועות שיעור התגובה החיובי הגיע ל- 71% לקבוצה שטופלה ב- 50 מ”ג פעמיים בשבוע, ו – 64% בקבוצה שטופלה ב- 25 מ”ג פעמיים בשבוע. התוצאות היו מובהקות סטטיסטית.

השגה של שיפור קיצוני לפיו החולה הגדיר את מצבו כ”לא מושפע כלל מהפסוריאזיס” הושגה בקרב 24% מקבוצת ה-50 מ”ג פעמיים בשבוע, ו- 12% בקרב הקבוצה שקיבלה 25 מ”ג פעמיים בשבוע.

מסקנת החוקרים הייתה שהטיפול באנברל משיג שיפור משמעותי ומובהק באיכות חיי החולים.

תוצאות דומות ואפילו עדיפות הושגו במחקר נוסף שנערך עם אנברל, שם גישת הטיטרציה הייתה הפוכה: התחלה במינון גבוה של 50 מ”ג פעמיים בשבוע, וירידה הדרגתית ל-25 מ”ג פעמיים בשבוע.

 AAD 62nd Annual Meeting: Abstracts P602, P618, P566. Presented Feb. 6, 2004.

לדיווח במדסקייפ

כאמור, גם הטיפול ברמיקייד נמצא יעיל בפסוריאזיס. אותה קבוצת חוקרים בדקה את השימוש ברמיקייד בקרב חולי פסוריאזיס במצב קשה. גם כאן נעשה שימוש במדד ה- DLQI .

שיעור השינוי החציוני בדד ה- DLQI היה בין 84% ל- 91% למינונים של 3 ו-5 מ”ג/ק”ג בהתאמה, לעומת אי שינוי בקבוצת הפלצבו. החוקרים מציינים בהתפעלות שבמונחי ה- PASI ( ראשי תיבות  של Psoriasis Area and Severity Index ) התוצאות הן נפלאות.

החוקרים הדגישו את העובדה שמדובר במחלה קשה הפוגעת באיכות החיים ולכן לתוצאות הטובות חשיבות רבה. ההערכה היא שבארה”ב יש כ- 4.5 מיליון חולי פסוריאזיס, מהם רק 10% חולים קשים -בינוניים. יש איפוא מאות אלפי חולים בארה”ב (בישראל יש להניח שכמה אלפים) שיוכלו להנות מהטיפול בתרופות אלה, אך נראה שהמגבלות של העלות מצד אחד, ומחסור בדרמטולוגים עשויים לפגוע במימוש פוטנציאל זה, מציינים החוקרים.

מחקר זה הוצג גם הוא בועידה:  AAD 62nd Annual Meeting: Abstract P7. Presented Feb. 7, 2004.

לדיווח במדסקייפ