בחולי דלקת כבד נגיפית כרונית מסוג C (chronic hepatitis C) המטופלים בשילוב של ריבוירין ואינטרפרון, יש לקבוע את מינון הריבוירין על-פי התפקוד הכלייתי ולא על-פי משקל החולה.
כיוון שריבוירין (ribavirin) מתפנה בכליות, ושמחקרים הראו כי ריכוז התרופה בפלסמה נקבע בעיקר על-ידי הכליות, החוקרים שיערו כי הריכוז בפלסמה ימצא בהתאמה טובה יותר לתופעות הלוואי, בייחוד אנמיה, לעומת משקל הגוף.
כדי לבחון הנחה זו, החוקרים בדקו 213 דגימות ריבוירין, שנאספו מ- 108 חולים רצופים שקיבלו את השילוב המקובל של אינטרפרון וריבוירין. דגימות פלסמה נלקחו 12 שעות לאחר מתן התרופה, בשבועות 4, 8 ו- 12 לטיפול, וריכוז התרופה נמדד בעזרת כרומטוגרפיה.
ריכוז הריבוירין בפלסמה היה 8.19 µ בממוצע. לא נמצא קשר בין הירידה בהמוגלובין ובין מינון התרופה לק”ג משקל גוף. אולם, נמצאה התאמה מסויימת בין רמות התרופה בפלסמה ובין הירידה בהמוגלובין. נמצא כי ההפחתה המירבית בריכוז ההמוגלובין הושגה בריכוז ריבוירין של 4.4 µ.
ממצאים אלו מגבים את הנחת החוקרים לפיה ריכוז ריבוירין בפלסמה, ולא משקל הגוף, נמצא במתאם לאנמיה על-רקע התרופה. יש לקבוע את מינון התרופה על-פי פינוי הקריאטינין, מסכמים החוקרים.
J Viral Hepat 2004 Jan;11:1:84-87.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!